האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.
==שימושיו==
{{להשלים}}
האזוב משמש כחלק מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק י"ד}}, כמו גם לטהרה מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח}}, לשרפתו יחד עם ה[[פרה אדומה]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו'}}
== בקיום המצוות ==
בפסח בקיום המצוות נעשה שימוש מספר פעמים באזוב: ב[[קרבן פסח|פסח מצרים]], צוו [[עם ישראל ]] לתת מן [[דם ]] הפסח על המשקוף ועל מזוזות הפתח באמצעות האזוב{{הערה|[[חומש שמות]], פרק י"ב פסוק כ"ב:{{ציטוטון|וּלְקַחְתֶּם '''אֲגֻדַּת אֵזוֹב'''...}}}}. גם בטומאת מת מזים את מי החטאת ושורפים את ה[[פרה אדומה|פרה האדומה]] יחד עם אזוב{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק ו':{{ציטוטון|וְלָקַח הַ[[כהן|כֹּהֵן]] עֵץ [[ארז|אֶרֶז]] '''וְאֵזוֹב'''...}}}}. האזוב משמש כחלק מתהליך הטהרב מ[[טומאת מת]]{{הערה|[[חומש במדבר]] פרק י"ט פסוק י"ח:{{ציטוטון|וְ'''לָקַח אֵזוֹב''' וְטָבַל בַּ[[מים|מַּיִם]]...}}}}, כמו גם מ[[צרעת#טהרת המצורע|טהרת המצורע היא על ידי האזוב]]{{הערה|[[חומש ויקרא]] פרק י"ד פסוק ד' (השימוש בפסוק י"ד):{{ציטוטון|וְעֵץ [[ארז|אֶרֶז]] וּשְׁנִי תוֹלַעַת '''וְאֵזֹב'''}}}}. הטעם לזה שהמצורע צריך ליקח מן עץ האזוב לכך שצריך המצורע לקחת דווקא אזוב יחד עם הארז, הוא, כדי בכדי ללמדו שצריך כי עליו להיות בשפלות ב[[ענווה]] ולא בהתנשאותב[[גאווה|התנשאות]].
==מקורות לעיון==