ח' באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הרחבה) |
(הבהרה) |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
*[[תשמ"ג]] - הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]], מחסידי חב"ד בקהילת [[בעל התניא שול]] ב[[ירושלים]]. | *[[תשמ"ג]] - הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]], מחסידי חב"ד בקהילת [[בעל התניא שול]] ב[[ירושלים]]. | ||
*[[תשמ"ה]] - הרב [[ראובן קמינצקי]], חבר [[ועד כפר חב"ד]]. | *[[תשמ"ה]] - הרב [[ראובן קמינצקי]], חבר [[ועד כפר חב"ד]]. | ||
*[[תשנ"ז]] - הרב [[דוד גייסינסקי]], מזקני חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. | *[[תשנ"ז]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[דוד גייסינסקי]], מזקני חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
{{להיום יום|ח'|אדר א'}} | {{להיום יום|ח'|אדר א'}} | ||
{{להיום יום|ח'|אדר ב'}} | {{להיום יום|ח'|אדר ב'}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ח]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד|ו ח]] |
גרסה מ־06:02, 6 במרץ 2017
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בח' באדר א' וגם בח' באדר ב'
ח' באדר הוא היום השמיני בחודש אדר. ביום מתענים ומתפללים על הגשמים, באם טרם החלו לרדת בתקופת החורף.
אירועים ביהדות
- תש"ע - הרב מנחם פרוש, ממנהיגי אגודת ישראל, נפטר.
ימי חב"ד
- ת"ש (אדר שני) - אדמו"ר הריי"צ הגיע לחופי ארצות הברית לאחר יציאתו מאירופה במלחמת העולם השניה. עקב סגירת הנמל לא מורשה לרדת מהאניה עד למחרת - ט' באדר שני.
נולדו
- תשל"ח [דרושה הבהרה] - ר' אברהם ישעיה רייניץ, סופר חסידי ורכז מערכת שבועון בית משיח.
נפטרו
- תש"ל - הרב שניאור זלמן דוכמן, בעל שמועה חסידי ומחבר הספר 'לשמע אוזן'.
- תשמ"ג - הרב חיים מנחם שלמה דרוק, מחסידי חב"ד בקהילת בעל התניא שול בירושלים.
- תשמ"ה - הרב ראובן קמינצקי, חבר ועד כפר חב"ד.
- תשנ"ז [דרושה הבהרה] - הרב דוד גייסינסקי, מזקני חסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד.
הפתגם היומי - ח' באדר א' - מלוח היום יום |
---|
דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו: "איך האב א מצוה פון "ולמדתם אותם את בניכם", דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דעם מיטעלער רבי. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב. . וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, און א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יו"ד פון אויבען דער יו"ד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יו"ד למעלה דאס די נשמה, א יו"ד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע".
תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן קרא פעם לאברך מתלמידי המגיד ממזריטש, שיכנס אליו ואמר לו - בניגון, כדרכו: "לי יש מצוה של "ולמדתם אותם את בניכם", לך יש מצוה של זן ומפרנס בני ביתו, בא נתחלף: אני אתן לך שתוכל לקיים את המצוה שלך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: דבר ראשון לומדים אותיות אל"ף. בי"ת . . מהו אל"ף? - נקודה מלמעלה, נקודה מלמעטה וקו באמצע - זהו אל"ף. ילד מוכרח לדעת, שהאל"ף של תורה הוא היו"ד למעלה היו"ד למטה והקו של אמונה שמחבר ביניהם. נוסחא נוספת: "יו"ד למעלה זהו הנשמה, יו"ד למטה זהו הגוף וקו של יראת שמים באמצע. |
הפתגם היומי - ח' באדר ב' - מלוח היום יום |
---|
אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצוות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים. |