ו' באדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " מים " ב־" מים ")
מ (הגהה)
שורה 2: שורה 2:
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]].
'''ו' באדר''' הוא היום השישי ב[[חודש אדר]].


== אירועים ביהדות==
*[[תר"ו]] - רבי דניאל וואלף פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג ומחבר ספר 'מחנה דן', נפטר.
*[[תרע"ו]] - רבי נפתלי אמסטרדם, מראשי תנועת ה[[מוסר]], נפטר.
*[[תרפ"ד]] - רבי משה יהודה אריה לייב זמבא מוורשא, מחבר ספר 'גור אריה יהודה', נפטר.
*[[תרצ"ד]] - רבי חנוך צבי הכהן, אב"ד בנדין ומחבר ספר 'יכהן פאר', נפטר.
*[[תרצ"ו]] - רבי יוסף בוימגרטן, אב"ד שיפ-שוהל בוינה, נפטר.
*[[תשנ"ט]] - רבי דוד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז' ומחבר ספר 'ישועות דוד', נפטר.
==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
===נולדו===
===נולדו===
*[[תרכ"ז]] - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[תרכ"ז]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[תרע"ב]] - הרב [[אפרים לרר]], מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]], וחתנו של הרב [[אברהם פאריז]].
*[[תרע"ב]] - הרב [[אפרים לרר]], מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]], וחתנו של הרב [[אברהם פאריז]].
*[[תשכ"א]] - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], איש [[חינוך]], [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]] ומפקח מערכת הכשרות של אביו [[משה יהודה לייב לנדא|הרב לנדא]] באזור הצפון.
*[[תשכ"א]] - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], איש [[חינוך]], [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]] ומפקח מערכת הכשרות של אביו [[משה יהודה לייב לנדא|הרב לנדא]] באזור הצפון.
שורה 17: שורה 10:
===נפטרו===
===נפטרו===
*[[תש"ה]] - הרב [[טוביה בלקין]], מראשוני עסקני חב"ד ב[[ארצות הברית]] וחבר דירקטוריון [[אגו"ח ארה"ב]], [[בעל מנגן]] ו[[בעל שמועה]].
*[[תש"ה]] - הרב [[טוביה בלקין]], מראשוני עסקני חב"ד ב[[ארצות הברית]] וחבר דירקטוריון [[אגו"ח ארה"ב]], [[בעל מנגן]] ו[[בעל שמועה]].
*[[תשמ"ט]] - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]].  
*[[תשמ"ט]] (אדר ראשון) - הרב [[שמריהו גוראריה]], חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וגיסו של [[הרבי]].  
*[[תשס"א]] - הרב [[שלמה גלפרין]], [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]] ומחבר הספר 'באר [[מים]] חיים' בעניני הלכה.
*[[תשס"א]] - הרב [[שלמה גלפרין]], [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]] ומחבר הספר 'באר [[מים]] חיים' בעניני הלכה.
*[[תשס"ה]] - הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ומייסד [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*[[תשס"ה]] (אדר שני) - הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ומייסד [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*[[תשס"ו]] - הרב [[ניסים חי היוורד]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ומנהל 'אהלי תורה' במיאמי ביטש ומוסדות נוספים ברחבי העולם.
*[[תשס"ו]] - הרב [[ניסים חי היוורד]], מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]] ו[[תומכי תמימים מונטריאול|מונטריאול]], ומנהל 'אהלי תורה' במיאמי ביטש ומוסדות נוספים ברחבי העולם.
*[[תשע"ד]] - הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
*[[תשע"ד]] (אדר שני) - הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אוהלי יוסף יצחק]].
*[[תשע"ו]] (אדר ראשון) - הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]], חסיד חב"ד שמסר את נפשו ב[[גרוזיה]] על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של [[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשע"ו]] (אדר ראשון) - הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]], חסיד חב"ד שמסר את נפשו ב[[גרוזיה]] על חינוך ילדי ישראל, ולאחר עלייתו לארץ היה מאנשי החסד של [[נחלת הר חב"ד]].



גרסה מ־09:18, 22 בפברואר 2017

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הבהרה: ערך זה עוסק גם בו' באדר א' וגם בו' באדר ב'

ו' באדר הוא היום השישי בחודש אדר.

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו


הערות שוליים


הפתגם היומי - ו' באדר א' - מלוח היום יום
משיחות אבי אדמו"ר: עס איז א מעלה נפלאה, וואס דער אויבערשטער ברוך-הוא איז מזכה און מען קריגט א חוש מיט א געשמאק א אידען א טובה טאן, ביז אז יענער ווערט בא אים טייערער ווי ער בא זיך, ווארום אויף זיך קען ער געפינען כמה טעמים פאר וואס עס קומט אים זאל, ח"ו, זיין ניט גוט, אבער אויף דעם אנדערען איז דאס ניט שייך כלל.

תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: זוהי מעלה נפלאה, מה שהקדוש ברוך הוא מזכה בחוש ותענוג בעשיית טובה ליהודי, עד שהשני נהיה אצלו יקר יותר מאשר הוא בעצמו, כיון שעל עצמו הוא יכול למצוא כמה טעמים למה מגיע לו, ח"ו, שיהיה לו לא טוב, אבל על השני אין זה שייך כלל.


הפתגם היומי - ו' באדר ב' - מלוח היום יום
מקובל אצל זקני אנ"ש: ספר התניא הוא לקוטי עצות מה שענה רבינו הגדול לאנ"ש על יחידות בשנות תק"מ-תק"נ. בקיץ תקנ"ב התחיל לסדר את ספר התניא בצורתו כמו שהוא עתה לפנינו. תקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו, וגם התחילו לזייפו. ומהאי טעמא נזדרז רבינו למסרו לדפוס. יש נוסח אחר: עשרים שנה כתב רבינו את ספרו התניא, ודייק בכל תיבה ותיבה. בשנת תקנ"ה כבר היה צרוף וזקוק, ואז נתן רשות להעתיקו, וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.

הצמח צדק סיפר אשר, בראש השנה הראשונה לחייו - שנת תק"נ - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי צדיק וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא.