ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בתורה) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ה[[גימטריא]] של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] וק"כ צירופים [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | ה[[גימטריא]] של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] וק"כ צירופים [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | ||
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל | זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}. | ||
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''בקה '''ז'''לפה '''ר'''חל). | בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''בקה '''ז'''לפה '''ר'''חל). | ||
==ראו גם== | |||
*[[נחושת]] | |||
*[[מסך הברזל]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתכות]] | [[קטגוריה:מתכות]] | ||
גרסה מ־20:08, 5 בנובמבר 2016
ברזל היא מתכת קשה ביותר הזולה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד חיצוניות ספירת המלכות שממנה יונקים המלאכים[1], ולפעמים הקליפה שכנגד ספירת המלכות. במסכת קידושין נמשל היצר הרע לברזל.
בתורה
התורה אוסרת לסתת את אבני המזבח עם ברזל[2], היות והברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם.
בנביא מסופר כי בעת בניית בית המקדש לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש.
בבית המטבחיים בבית המקדש היו ווים עשויים מברזל, הקבועים בשמונת עמודי האבן הממוקמים במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות המיועדים להפשטת הקרבנות. גם קערות האפיה של לחם הפנים היו עשויות מברזל.
יחד עם זאת, בבית המקדש השלישי יהיה ברזל היות והוא יתברר ויתעלה.
בחסידות
הגימטריא של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת ק"כ צירופי אלקים דקדושה וק"כ צירופים אלקים אחרים, ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות.
זהו המובא במדרש סוף פרשת תרומה ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת, "זהב זו מלכות בבל, כסף זו מדי, נחושת זו יון", אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו".[3].
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות (בלהה רבקה זלפה רחל).
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן
- ↑ שמות כ, כא: "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה".
- ↑ תורת שמואל ע' קנו