שינה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מ"מ " ב־"מכל מקום ") |
מ (החלפת טקסט – "אעפ"י " ב־"אף על פי ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות [[זעיר אנפין]], אבל לגבי [[עצמות ומהות]] הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, שהקב"ה נק' צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל שאין שייך שם שינה כלל. | בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות [[זעיר אנפין]], אבל לגבי [[עצמות ומהות]] הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, שהקב"ה נק' צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל שאין שייך שם שינה כלל. | ||
==בעבודה== | ==בעבודה== | ||
בעבודה ענין שינה זהו | בעבודה ענין שינה זהו שאף על פי שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאף על פי שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת [[אור אין סוף ב"ה]] שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמי' כלא חשיבא, ואי לזאת תכלה אליו הנפש ממש בבחינת ביטול ממש להיות גילוי אוא"ס ב"ה למטה כמו למעלה, - מכל מקום עכשיו "אותותינו לא ראינו" שאינו נראה ונגלה גילוי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע בבחינת גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחינת פנימיות הלב בחינת [[רעווא דרעוין]], שם הוא מאיר בגילוי בחינת אוא"ס ממש. | ||
ענין זה נמשל ל[[אריה]] שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו | ענין זה נמשל ל[[אריה]] שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו שאף על פי שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחינת שינה, מכל מקום הוא כארי ששוכב, וכמו שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן מכל מקום מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נשמות ישראל אף על פי שאני ישינה אך מכל מקום ולבי ער{{הערה|אדמו"ר מהר"ש [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/639b/1/10/429&search=%D7%A0%D7%9E%D7%A8 תרל"ט ח"ב מאמר ובשכבך ובקומך].}}. | ||
==בראש השנה== | ==בראש השנה== | ||
כחלק מתהליך ה[[נסירה]] שבו נעשית המלכות [[פנים בפנים]], חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה ב[[עשרת ימי תשובה]] המכוונת כנגד החזרת המוחין ל[[עשרת הספירות]] של זעיר אנפין. | כחלק מתהליך ה[[נסירה]] שבו נעשית המלכות [[פנים בפנים]], חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה ב[[עשרת ימי תשובה]] המכוונת כנגד החזרת המוחין ל[[עשרת הספירות]] של זעיר אנפין. | ||
{{הערות שוליים|}} | {{הערות שוליים|}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
גרסה מ־06:13, 2 בנובמבר 2016
שינה (דורמיטא בלשו הקבלה) היא מצב בה המוחין של האדם מסתלקים, והוא עובר למצב של "תת הכרה" (בלשון הזוה"ק נחשב הדבר שהמוחין נהפכים להיות בבחינת "מקיף" בלבד).
הגלות
הגלות נמשלה לשינה, כמו שבשינה ישנו באדם כל הכחות הקיימים בו בשעה שהוא ער, רק שהם בו בהעלם והסתלקות אל עצמות נפשו, כמו חושי הראיה ושמיעה, כך הגלות נמשל לשינה, וכמו שדרשו "אני ישנה" - בגלותא.
הנמשל הוא בכך שבזמן הגלות אין מאיר חוש הראיה הרוחני כמו שכתוב "אותותינו לא ראינו", שאינו מאיר בגילוי בחינת ראיה שהוא בחינת נבואה כמו בזמן שבית המקדש קיים שהיה מאיר בחינת נבואה באספקלריא המאירה או שאינה מאירה. אלא שבכל זאת היה מאיר בהם נבואה אבל לא בבחינת ראיה.
בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות זעיר אנפין, אבל לגבי עצמות ומהות הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, שהקב"ה נק' צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל שאין שייך שם שינה כלל.
בעבודה
בעבודה ענין שינה זהו שאף על פי שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאף על פי שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת אור אין סוף ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמי' כלא חשיבא, ואי לזאת תכלה אליו הנפש ממש בבחינת ביטול ממש להיות גילוי אוא"ס ב"ה למטה כמו למעלה, - מכל מקום עכשיו "אותותינו לא ראינו" שאינו נראה ונגלה גילוי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע בבחינת גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחינת פנימיות הלב בחינת רעווא דרעוין, שם הוא מאיר בגילוי בחינת אוא"ס ממש.
ענין זה נמשל לאריה שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו שאף על פי שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחינת שינה, מכל מקום הוא כארי ששוכב, וכמו שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן מכל מקום מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נשמות ישראל אף על פי שאני ישינה אך מכל מקום ולבי ער[1].
בראש השנה
כחלק מתהליך הנסירה שבו נעשית המלכות פנים בפנים, חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה בעשרת ימי תשובה המכוונת כנגד החזרת המוחין לעשרת הספירות של זעיר אנפין.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ אדמו"ר מהר"ש תרל"ט ח"ב מאמר ובשכבך ובקומך.