נחמן שלום שכנא הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


== יחוסו ==
== יחוסו ==
הוא דור שישי [[לאדמו"ר הזקן]] בעל[[ התניא]] [[והשולחן ערוך]]. אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]].
הוא דור שישי ל[[אדמו"ר הזקן]] בעל[[ התניא]] וה[[שולחן ערוך הרב]]. אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה היא נכדת [[הרבנית מנוחה רחל]].


== חינוכו ==
== חינוכו ==


בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודין בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודין בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה]]לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה הר' נחמן ש"ש נוכח במעמד זה.
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה הר' נחמן שלום שכנ נוכח במעמד זה.


==בשדה החינוך וההוראה==
==בשדה החינוך וההוראה==
בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים.
בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים.
ראשית עבודתו בירושלים, אחר כך עבר למושבה [[חדרה]] שם עמד בקשר עם השוחט החבד"י הרה"ח [[יצחק ליפשיץ]] שבניו הקטנים, גם הר' [[צבי ליפשיץ]] ז"ל למדו אצלו.
ראשית עבודתו הייתה ב[[ירושלים]], אחר כך עבר למושבה [[חדרה]].


לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע"ה לבית שדמי (פשידמסקי) מחותני הרה"ג הרב חרל"פ מירושלים עבר לגור לשכונת רמת יצחק ועבד [[בתל אביב]] בביה"ס תחכימוני ובילו.
לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע"ה לבית שדמי (פשידמסקי עבר לגור בשכונת רמת יצחק ועבד ב[[תל אביב]] בביה"ס תחכימוני ובילו.


בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] לימד ב"סמינר למורים" ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שי' תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בהנהלתו של הרה"ח  
בשנים [[תשל"ד]]-[[תשל"ו]] לימד ב"סמינר למורים" ב"[[כפר חב"ד]]" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שי' תחת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בהנהלתו של הרה"ח  
הרב [[משה סלונים]] ז"ל.  בשנים [[תשל"ז]]-[[תשמ"ו]] לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו ע"י בנו. הודות ללימודים  אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.
הרב [[משה סלונים]] ז"ל.  בשנים [[תשל"ז]]-[[תשמ"ו]] לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו ע"י בנו. הודות ללימודים  אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.


שורה 24: שורה 24:
== עסק בצרכי ציבור באמונה==
== עסק בצרכי ציבור באמונה==
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
פעל לצירופה של השכונה [[רמת יצחק]], בה גר, לעיר [[רמת גן]]ולא שתצורף לעיר [[גבעתיים]] שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"
פעל לצירופה של השכונה [[רמת יצחק]], בה גר, לעיר [[רמת גן]] ולא שתצורף לעיר [[גבעתיים]] שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"


עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
פתח כמה בתי כנסת.
פתח כמה בתי כנסת.
היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת היכל מרדכי]], היה מסור למבצעי [[הרבי]]. היה מסור ל[[ארגון צאצאי האדמור הזקן]] ולעיר חברון ומחדשי הישוב היהודי בה.
היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת היכל מרדכי]] [[רמת גן]], היה מסור ל[[קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי]] [[הרבי]]. היה מסור ל[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]] ולעיר חברון ומחדשי הישוב היהודי בה.


משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
שורה 35: שורה 35:


== בניו ונכדיו ==
== בניו ונכדיו ==
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים [[שליחים]]
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים [[שליח|שלוחים]]
בארץ וברחבי העולם.
בארץ וברחבי העולם.
'''בניו'''
=== בניו ===
* הרב [[רפאל צבי הרטמן]]
* הרב [[רפאל צבי הרטמן]]
* הרב [[יוסף הרטמן]]
* הרב [[יוסף הרטמן]]
* הרב חיים ישראל
* הרב חיים ישראל.
=== בנותיו ===
* מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
* מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר


== פטירתו ==
== פטירתו ==
נפטר בשם טוב בגיל 97 בערך, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'[[תשס"ח]] ומ"כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.
נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'[[תשס"ח]] ומ"כ [[בהר הזיתים]] בירושלים.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־12:55, 9 ביוני 2009

הרה"ח הר' נחמן שלום שכנא ז"ל בן הרה"ח הרב משה שמואל הרטמן ע"ה והרבנית מרת שושנה רייזל הרטמן ע"ה, נולד בכ"ט באדר תרע"א בעיר חברון בארה"ק, למשפחה עניפה של חסידי חב"ד.

יחוסו

הוא דור שישי לאדמו"ר הזקן בעלהתניא והשולחן ערוך הרב. אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה היא נכדת הרבנית מנוחה רחל.

חינוכו

בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודין בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים. כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה הר' נחמן שלום שכנ נוכח במעמד זה.

בשדה החינוך וההוראה

בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו הייתה בירושלים, אחר כך עבר למושבה חדרה.

לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע"ה לבית שדמי (פשידמסקי עבר לגור בשכונת רמת יצחק ועבד בתל אביב בביה"ס תחכימוני ובילו.

בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד ב"סמינר למורים" ב"כפר חב"ד" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב רפאל צבי הרטמן שי' תחת רשת אוהלי יוסף יצחק בהנהלתו של הרה"ח הרב משה סלונים ז"ל. בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו ע"י בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.

תלמיד חכם וסופר

זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות.

עסק בצרכי ציבור באמונה

הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר. פעל לצירופה של השכונה רמת יצחק, בה גר, לעיר רמת גן ולא שתצורף לעיר גבעתיים שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"

עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים, יסד גן ילדים דתי ובית ספר. פתח כמה בתי כנסת. היה בין מייסדי ומתפללי בית הכנסת היכל מרדכי רמת גן, היה מסור ל הרבי. היה מסור לאיגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ולעיר חברון ומחדשי הישוב היהודי בה.

משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"

תעודות הוקרה

על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'תנש"א לתעודת תואר יקיר החינוך הדתי מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת "יקיר חברון"

בניו ונכדיו

בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים שלוחים בארץ וברחבי העולם.

בניו

בנותיו

  • מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר

פטירתו

נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'תשס"ח ומ"כ בהר הזיתים בירושלים.

לקריאה נוספת

ספר הצאצאים עמוד 307.