פרשת יוסל'ה שוחמכר

פרשת חטיפתו של יוסל'ה שוכמכר היתה פרשה שהסעירה את הארץ, וגם לחב"ד היה קשר רב אליה.

יוסל'ה מועבר לחינוך חרדי

תחילתה של הפרשה בקשיים כלכליים של אלתר ואידה שוחמכר, שעלו מפולין עם שני ילדיהם ונאלצו לבקש מהורי האם - חסידי ברסלב שעלו מרוסיה והתגוררו בשכונת מאה שערים בירושלים - לגדל את ילדיהם.

הבת זינה בת ה-‏9 נשלחה לבית רבקה כפר חב"ד, והילד יוסל'ה נלקח אל בית הסבא והסבתא, ר' נחמן ורעייתו מרת מרים שטרקס. כשמצבם הכלכלי של הזוג שוחמכר השתפר, הם ביקשו לקבל את הילדים בחזרה. הסב הסכים להוציא את הילדה מפנימיית חב"ד ולהחזירה להוריה. את יוסל'ה הבטיח הסב להחזיר לקראת תחילת שנת הלימודים, אולם הנכד לא הוחזר.

הסתבר כי הסב, סירב להחזיר את הילד בטענה שההורים מבקשים לרדת בחזרה לברית המועצות, ושם לחנך את הילד על ברכי הקומוניזם. הסבא ר' נחמן ידע מיהם הקומוניסטים, שכן הוא עצמו עלה מברית המועצות לא מכבר; הוא לא יכול היה לחשוב שנכדו יהיה קומוניסט, ישנא את הדת היהודית ויתנהג בבוז כלפי ערכי היהדות וארץ ישראל.

ההורים התעקשו לקבלו, ואז יוסל'ה הועלם. ההורים שחששו שהילד יוברח לחו"ל, ביקשו את עזרת בית-המשפט, אך על אף הצווים שהוציא בית המשפט, התעקש הסב וסירב להחזיר את הילד להוריו.

חיפושים אחר יוסל'ה

בשלב זה נכנסה המשטרה לתמונה, אבל למרות מאמציה, לא עלה בידיה לגלות היכן נמצא יוסל'ה. המשטרה ידעה כי ר' שלום שטרקס, דודו של הילד שלמד בישיבת תומכי תמימים לוד, מעורב כנראה בהיעלמותו של הילד, והיא פעלה למעצרו, אלא שהדוד מיהר להיעלם. המשטרה חיפשה, אפוא, הן אחר יוסל'ה והן אחר דודו ר' שלום במוסדות חב"ד בכל רחבי הארץ.

בין כה וכה הגיע יוסל'ה לאירופה ומשם לניו-יורק, בעוד ר' שלום נמלט ללונדון שם התחבא. הפרשה בינתיים עשתה כנפיים והארץ געשה. רמת השנאה כלפי יהודים שומרי מצוות, הגיעה לשיאים חדשים. כל יהודי שומר מצוות שיצא לרחוב, נאלץ להתמודד עם הטענה שהוטחה כנגדו בזעם: "איפה יוסל'ה?"

בשלב זה, החליט ראש הממשלה דוד בן-גוריון לערב בנושא את "המוסד" בראשות איסר הראל. כבר לא היה זה מאבק משפחתי גרידא, אלא מלחמת תרבות. אנשי המוסד הקדישו מאמצים בלתי נדלים עד שעלו על עקבותיו של ר' שלום בלונדון והוא נעצר. מדינת ישראל ביקשה את הסגרתו. כאן נכנסו לתמונה גורמים שונים שעשו מאמצים רבים שלא יוסגר; בין השתדלנים שפעלו, היה הגה"ח הרב יעקב לנדא ע"ה, רבה של בני ברק, אולם לבסוף הוסגר ר' שלום לישראל ובית המשפט גזר עליו שלוש שנות מאסר.

בתמוז תשכ"ב נמצא הילד, הוחזר לאימו והפך ללא דתי. כיום הוא מסורתי.

שלום שטרקס, דודו של הילד

ר' שלום שטרקס, דודו של הילד וחסיד חב"ד המשיך להיות מוחזק בכלא איילון.

מי שבא לעזרתו בעת מאסרו היו חבריו מישיבת 'תומכי תמימים' בלוד.

משלחת עסקני חב"ד השיגה בשבילו, בהוראת הרבי חנינה אצל הנשיא שז"ר.

חנינה משז"ר

החנינה ניתנה ביום בו התמנה שז"ר לנשיא המדינה. ככל הנראה ההחלטה נפלה באותה פגישה עם חסידי חב"ד. הפגישה הזאת מתועדת בעיתוני הימים ההם:

"ביום בו נבחר מר שז"ר, ערכו לו חברי הנהלת הסוכנות סעודת פרידה. השעה נקבעה ל'שמונה בדיוק', והנה מחוגי השעון מורים כבר על שמונה ושלושים ו'חתן המסיבה' בושש לבוא. עוד דקותיים חלפו עד שהגיע עם פמלייתו, כאשר אחד ממלוויו טורח להסביר: "מר שז"ר באמת מצטער, אבל ברבע לשמונה באה לביתו משלחת מכפר חב"ד לברך את חברם לרגל היבחרו, וכידוע לכם - אנשי חב"ד קודמים..."

בין העסקנים היו ר' שלמה מיידנצ'יק, שכיהן אז כיו"ר ועד כפר חב"ד, ר' זושא וילימובסקי שכיהן כמזכיר ועד כפר חב"ד ור' יונה איידלקופ. בפגישה האמורה נפלה ההחלטה להעניק לר' שלום שטרקס חנינה.

כששוחרר ר' שלום שטרקס מהכלא, קיבלו את פניו בשערי הכלא ר' שלמה מיידנצ'יק וחבריו ר' שלום לייב אייזנבך ור' יעקב רייניץ.

התייחסות הרבי

למרבה ההפתעה, עשרה ימים לאחר מכן, דיבר על כך הרבי בגלוי בשיחה שנאמרה ביום ש"ק ט' בסיון תשכ"ג. הרבי התייחס בשיחה לטענות שהועלו כנגדו, איך ייתכן שהוא מעניק יחס כה חם לשז"ר שאינו שומר תורה ומצוות. על כך אמר הרבי (להלן, על-פי רשימה 'בלתי מוגה'):

... מישהו שעלה לגדולה על-ידי יהודים, והרי 'אכל בי עשרה שכינתא שריא', ובפרט שהיו ביניהם כמה עשיריות יראי השם, ומוחלין לו על כל עוונותיו שעד עתה... ישנם שמקשים קושיות, אבל כל קושיא אינה מצד הטוב, וכמו שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכאשר רוצים לידע ולבחון דבר, יש לראות מה התוצאות מזה, וכאן היה שמיד החזיר איש לאשתו ולבנו עושה שלום, וכמו שקיבלתי מכתב היה זה מאבק קשה, ובפרט שעשה זאת מיד ביום הראשון ובעלייתו לגדולה הרי שזהו ענין גדול.

הרבי התייחס אפוא ישירות לנושא החנינה שהעניק שז"ר, ברמזו במילים "עושה שלום" על שחרורו של ר' שלום דבר שלא נעשה בקלות.

אך הרבי לא הסתפק ברמז, ומספר ימים לאחר מכן, ביום חמישי י"ד בסיון, בעיתון 'דער טאג מארגען זשורנרל', פורסמו קטעים מהשיחה שהוגהו במיוחד עבור העיתון, וכך נכתב שם:

"הרבי הסביר שאף על פי שבחוגים ידועים יש טענות על שבחירת שז"ר גרמה לשמחה אצל יהודים דתיים, צריכים להסתכל על הפועל ממש בכדי שנוכל להוכיח. במקרה זה הרי הוא (שז"ר) התחיל את פעולתו ביום התמנותו בחנינת מספר אסירים יהודיים, וכתוצאה מזה איחד בעל ואישה - בזה בודאי התכוון הרבי מליובאוויטש לחנינת דודו של יוסל'ה שוחמכר, שלום שטרקס, שיכול עכשיו להתאחד עם אשתו וילדיו. שטרקס היה מנותק ממשפחתו במהלך יותר משנתיים.

"הרבי מליובאוויטש אמר כי הזריזות לחון יהודים היא ראיה מושלמת וממשית, שאפילו בשביל מעשה יחיד זה הייתה בחירתו מוצדקת..."

כך זכה ר' זושא וילימובסקי, יחד עם ר' שלמה מיידנצ'יק, לפעול במצות פדיון שבויים ולגרום נחת-רוח לרבי.

על מידת מעורבותו של הרבי בפרשת יוסל'ה, עדיין לוט ערפל סמיך; ועוד חזון למועד...

קישורים חיצוניים

• על מעורבותה של חב"ד בפרשת יוסל'ה