תבנית:ספר התניא/אגרת התשובה - פרק י"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק יב וטעם''' ה[[שמחה]] ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק ב[[גיהנם]] (בפרט בדורותינו אלה שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני [[תשובה]] מ[[האר"י]] ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנם) וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפי' איוב שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעוה"ז חסד יבנה וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עוה"ב כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד [[עולם הזה]] הגשמי. וכנודע ממה שאיתא בזוהר הקדוש מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי ה[[מזבח]] או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצות מעשיות כנודע מ[[האריז"ל]]. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו', ([[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|וכמו שכתבתי לעיל]] בענין אשר קדשנו במצותיו וכו' | '''פרק יב וטעם''' ה[[שמחה]] ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק ב[[גיהנם]] (בפרט בדורותינו אלה שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני [[תשובה]] מ[[האר"י]] ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנם) וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפי' איוב שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעוה"ז חסד יבנה וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עוה"ב כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד [[עולם הזה]] הגשמי. וכנודע ממה שאיתא בזוהר הקדוש מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי ה[[מזבח]] או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצות מעשיות כנודע מ[[האריז"ל]]. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו', ([[ליקוטי אמרים - פרק מ"ו|וכמו שכתבתי לעיל]] בענין אשר קדשנו במצותיו וכו' בחינת [[סובב כל עלמין]] וכו') וככה ממש הוא בענין שכר ועונש כמארז"ל שכר מצוה מצוה וכו' וכמ"ש במ"א. ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב: | ||
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ג]]</noinclude> | ||
גרסה מ־09:31, 22 בספטמבר 2016
פרק יב וטעם השמחה ביסורי הגוף לפי שהיא טובה גדולה ועצומה לנפש החוטאת למרקה בעולם הזה ולהצילה מהמירוק בגיהנם (בפרט בדורותינו אלה שאין ביכולת להתענות כפי מספר כל הצומות שבתיקוני תשובה מהאר"י ז"ל הצריכות למירוק הנפש להצילה ממירוק בגיהנם) וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמה לפי' איוב שאפילו יסורים של איוב ע' שנה אין להן ערך כלל ליסורי הנפש שעה אחת בגיהנם כי אש אחד מששים וכו'. אלא לפי שעוה"ז חסד יבנה וביסורין קלין בעולם הזה ניצול מדינים קשים של עוה"ב כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'. ויתר על כן לאין קץ הוא בנמשל בבחינת השתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם הזה הגשמי. וכנודע ממה שאיתא בזוהר הקדוש מענין עליות עולמות העליונים באתערותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן יונה או תור על גבי המזבח או קומץ מנחה. וכן הוא בכל המצות מעשיות כנודע מהאריז"ל. וזהו שאמרו רז"ל על פסוק והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה וכו', (וכמו שכתבתי לעיל בענין אשר קדשנו במצותיו וכו' בחינת סובב כל עלמין וכו') וככה ממש הוא בענין שכר ועונש כמארז"ל שכר מצוה מצוה וכו' וכמ"ש במ"א. ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב: