אתוון רברבין – הבדלי גרסאות
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ"ך שענינו הוא ספירת הבינה או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב | [[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|שמות פרשת תרומה קלב, ב. פרשת תצוה קפ, ב. פרשת ויקרא ב, א. במדבר פרשת שלח קסה, א. שיר השירים א, א. תקוני זוהר קד, ב.}} שמקומן של אותיות אלו הוא בבינה, ושורשם מבחינת הכתר, ועל כן כל מקום בתנ"ך שענינו הוא ספירת הבינה או ההתגלות שלה, אנו מוצאים שעל פי חכמי המסורה צריך לכתוב בתיבה זו אותיות גדולות. | ||
אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{ | אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא הפסוק "שמ'''{{גודל|3|ע}}''' ישראל ה' אלוקינו ה' אח'''{{גודל|3|ד}}'''", שענינו הוא ההתבוננות באלוקות, וענינה של קריאת שמע הוא עולם הבינה, ולכן יש בתיבה זו שני אותיות גדולות{{הערה|ובפרטיות יותר, האות עי"ן מורה על ה[[שבע תחתונות]] של בינה, והאות דל"ת...}}. | ||
במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה'רגילות' בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש'יוצא מהשורה'{{הערה|שיחות קודש תשכ"א ע' 63. מאמר ש"פ בשלח י"א שבט תשכ"א.}}. | במקום אחר בחסידות מבואר, שהאותיות ה'רגילות' בספר תורה מורה על העבודה הרגילה בקיום התורה ומצוות, ואילו האותיות הגדולות מורות על עבודת התשובה, שממשיכה אור גדול ביותר, ש'יוצא מהשורה'{{הערה|שיחות קודש תשכ"א ע' 63. מאמר ש"פ בשלח י"א שבט תשכ"א.}}. | ||