מאיר ברנסדורפר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[תמונה:ברנסדורפר.jpg|left|thumb|250px|הרב ברנסדורפר]] | [[תמונה:ברנסדורפר.jpg|left|thumb|250px|הרב ברנסדורפר]] | ||
הרב '''מאיר ברנדסדורפר''', | הרב '''מאיר ברנדסדורפר''', כ"ה ב[[אלול]] [[תרצ"ד]] - כ' [[אייר]] [[תשס"ט]], רב, דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר ה[[קטגוריה:בתי דין|בד"ץ]] של העדה החרדית. עמד בקשרים חמים מאד עם [[חב"ד]] | ||
==ביוגרפיה אישית== | ==ביוגרפיה אישית== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשנ"ז]]. | באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת [[תשנ"ז]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשל"ב]] התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית. | ||
בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר בצוותא עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא. | בכ' ב[[אלול]] [[תשנ"ו]], במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר בצוותא עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת [[בקר]] בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם. | חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם. | ||
הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים | הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה ב[[עירוב|דיני עירובין]] ו[[מקוה|מקוואות]], והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ו[[עירוב]]ים רבים בארץ ובעולם. | ||
הרב ברנסדורפר הדריך את אנשי זק"א וחברא קדישא לאחר הפיגוע ב[[בית חב"ד בומביי]], ואף נטל חלק על במת הכבוד בעצרת ה'שלושים' לכבוד הנרצחים. | הרב ברנסדורפר הדריך את אנשי זק"א וחברא קדישא לאחר הפיגוע ב[[בית חב"ד בומביי]], ואף נטל חלק על במת הכבוד בעצרת ה'שלושים' לכבוד הנרצחים. | ||
נפטר בפתאומיות ב[[כ' באייר]] [[ | נפטר בפתאומיות ב[[כ' באייר]] [[תשס"ט]], דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מ[[אירופה]] שנועצה בו לגבי פרשת [[עגונה|עגינות]] סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים. | ||
{{ויקיפדיה}} | {{ויקיפדיה}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
גרסה מ־20:25, 18 במאי 2009
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב מאיר ברנדסדורפר, כ"ה באלול תרצ"ד - כ' אייר תשס"ט, רב, דיין, פוסק ומוהל, גאב"ד קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר ה של העדה החרדית. עמד בקשרים חמים מאד עם חב"ד
ביוגרפיה אישית
הרב ברנדסדורפר נולד באנטוורפן שבבלגיה בכ"ה באלול תרצ"ד, לרבי שלמה ולפרומט.
בשנת תש"ו, עלה לארץ ישראל עם הוריו שהתיישבו בשכונת בתי אונגרין שבירושלים.
הגאון ר' מאיר ברנדסדופר זצ"ל היה תלמיד מובהק של הגה"ח ר' אברהם-צבי (הירש) כהן זצ"ל ראש הכולל בכפר-חב"ד, והוא תמיד היה מזכיר את רבו זה בסילודין.
נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו האישי של הד"ר משה וולך, מייסדו ומנהלו של בית רפואה "שערי צדק".
תלמיד-חבר שלו הוא יבלחט"א הגה"ח ר' יקותיאל פרקש שליט"א, וכמה מרבני חב"ד עברו אצלו "שימוש" לרבנות, כמו הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל ויבלחט"א הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, הרב דוד מאיר דרוקמן שליט"א ועוד.
רבים מבני משפחתו הינם חסידי חב"ד – דודו וגיסו הוא הרב חיים מנחם טייכטל מחסידי חב"ד בירושלים. הוא עצמו היה נחשב כבקיא נפלא בשו"ע אדה"ז. אמרו עליו שהיה חוזר כל שבת על כל הל' נידה בשולחן ערוך הרב למען לא יכשל חלילה בדבר הלכה.
תפקידיו ופעילותו הציבורית
בחודש ניסן תשכ"ז התמנה רשמית בצוותא עם רעו הרב הלברשטאם כרב ומורה הוראה מטעם העדה החרדית וכרבה של שכונת בתי אונגרין.
באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד בו שימש עד שנת תשנ"ז.
בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב ווייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כאחראי וכפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה החרדית.
בכ' באלול תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר בצוותא עם הרב משה הלברשטאם כדיין בבד"ץ של העדה החרדית. לאחר הכתרתו כדיין, יזם את פריצת הדרך של שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה החרדית, שהקפידה עד אז לקיים שחיטה רק בתחומי הארץ ולא שיווקה בשר קפוא.
היה דבוק מאד בדרך החסידות, ומקורב מאד לרבו האדמו"ר הרה"צ ר' אברהם יצחק קאהן זצוק"ל מ"תולדות אהרן", והיה ממכתירי רבו הנוכחי יבלטו"א הרה"צ ר' שמואל יעקב קאהן שליט"א האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק", וכיהן כרב ומו"צ של קהילה קדושה זו, וכן כרבה של בתי אונגרים בירושלים וזאת בנוסף על מעמדו הרם כחבר הבד"צ העדה החרדית.
מעבר לתפקידו כדיין וכאחד מפוסקי ההלכה הנחשבים בציבור החרדי, שימש הוא גם כמוהל מבוקש אשר ערך בריתות מילה מידי יום.
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בושם", בו פסיקות ודיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות רבות של תלמידים המשמשים ברבנות בארץ ובעולם.
הרב ברנדסדורפר נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, ונחשב כאחד הפוסקים המומחים בפוריות לאור ההלכה, עמו עמדו בקשר רופאים רבים המתמחים בתחום זה. כמו כן נחשב כאוטריטה בדיני עירובין ומקוואות, והוא הוזמן לפקח על הקמתם של מקוואות ועירובים רבים בארץ ובעולם.
הרב ברנסדורפר הדריך את אנשי זק"א וחברא קדישא לאחר הפיגוע בבית חב"ד בומביי, ואף נטל חלק על במת הכבוד בעצרת ה'שלושים' לכבוד הנרצחים.
נפטר בפתאומיות בכ' באייר תשס"ט, דקות ספורות לאחר שנפרד ממשלחת רבנים מאירופה שנועצה בו לגבי פרשת עגינות סבוכה. והובא למנוחות בבית העלמין שעל הר הזיתים.