משתמש:חי גאולה/ ארבעה זוגות תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===התפילין=== | ===התפילין=== | ||
מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות ( | ''מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):'' | ||
כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}: | |||
"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך...'''" | |||
כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש '''מול''' העיניים) שהכוונה ל[[תפילין]]. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]]. | |||
לתפילין יש בתים ''(להסביר יותר)'' שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, פרשת שמע, ופרשת והיה עם שמוע. | |||
===מיקום הפרשיות=== | ===מיקום הפרשיות=== | ||
| שורה 22: | שורה 31: | ||
מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין: | מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין: | ||
ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ ( להסביר) או מן החוץ אל הפנים (להסביר). כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא". | ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ ''(להסביר)'' או מן החוץ אל הפנים ''(להסביר)''. כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא". | ||
==ד' השיטות== | ==ד' השיטות== | ||
גרסה מ־22:37, 24 באוגוסט 2016
נא לא לשנות דברים בגוף הערך כי אם להעיר הערות בדף השיחה - בתודה מראש: חי גאולה - שיחה
קיימים ארבעה שיטות בסדר הפרשיות בתפילין - שיטת רש"י, שיטת רבינו תם, שיטת הראב"ד, שיטת השימושא רבא..
שורש מחלוקתם
התפילין
מצוות התפילין בכלל - המקור בתורה, הפרשייות (מה שחשוב להבנת המחלוקת):
כתוב בתורה בספר שמות[1]:
"והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך..."
כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש מול העיניים) שהכוונה לתפילין. עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי מצוות תפילין.
לתפילין יש בתים (להסביר יותר) שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, פרשת שמע, ופרשת והיה עם שמוע.
מיקום הפרשיות
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם[2] הרי שבנוגע למיקום הפרשיות בבתי התפילין, אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות[3].
המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות וממנו משתשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות[4]:
תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.
פירוש: חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהייהו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.
מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:
ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים - מן הפנים אל החוץ (להסביר) או מן החוץ אל הפנים (להסביר). כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".
ד' השיטות
שיטת רש"י [5] - סדר הפרשיות הינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין של הקורא (אדם שנמצא מול המניח). וכך נפסק להלכה.
שיטת רבינו תם [6]: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, מימין הקורא. רבים נוהגים להדר ולהניח גם תפילין דר"ת.
שיטת השימושא רבא [7]: הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מימין המניח. ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין - מוסיפים בתפילין עוד הרבה 'תגין' מעל האותיות. ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ). אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.[8] הנחתם נחשבת כמיועדת לבעלי סגולה בלבד.
שיטת הראב"ד: סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, מימין המניח. אין לשיטתו תפילין של יד מיוחדות.
עניינם על פי חסידות
בתורת הרבי
צדיקים וחסידים שהניחו ארבעה זוגות תפילין
בית הרב:
רבותינו נשיאינו הניחו ד' זוגות. הרז"א. ר' לוי"צ שניאורסון.
הרבי - להרחיב.
חסידים ואנשי מעשה:
ר' הלל מפאריטש. ר' צבי הירש (הירשל) גוראריה. ר' איצ'ה מתמיד. ר' בערק'ה חן [9] ר' ברוך פריז.
צדיקי פולין:
מהרי"א מקומרנא ובנו מהר"א.
הספר תפילין של ימות המשיח
| ערך מורחב – תפילין של ימות המשיח |
הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של התפילין בכלל וד' זוגות תפילין בפרט.
נערך ע"י הרב זמרוני זליג ציק, ויצא לאור בחודש אלול תשע"ד ע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן הרב מוהרא"ש מברסלב שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ פרשת בא, יג, ט. וראה גם שמות יג טז,. דברים, ו, ח. דברים יא יח.
- ↑ כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי
- ↑ ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם
- ↑ לד, ב. לה, א'.
- ↑ כפי רש"י סוברים גם: ר"י אלפס, ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, הרמב"ם, הרשב"א, רבינו יונה, הרמב"ן, הבית יוסף, מגדל עוז, מהרי"ל ועוד.
- ↑ כפי דעת ר"ת סוברים גם: רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, הרי"ף, הר"י ברצלוניח, האשכול.
- ↑ ישנה מחלוקת מהי דעת השימושא רבא והרבי מכריע כך.
- ↑ בדבר זהותו של השימושא רבא אומר הרבי שהשימושא רבא הינו רב שר שלום המיוחס לשר שלום גאון.
- ↑ היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד