מרירות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]. | ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]. | ||
בזמננו הנוכחי, מציין הרבי{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" [[תשמ"ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא . . ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}. | |||
הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו לאחריה מגיע "תשמיעני ששון ושמחה". אך בדורנו היא מושללת בתכלית: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו' . . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}. | הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו לאחריה מגיע "תשמיעני ששון ושמחה". אך בדורנו היא מושללת בתכלית: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו' . . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}. | ||
גרסה מ־21:39, 23 באוגוסט 2016
מהותה, מעלתה
רגש המרירות הוא תחושת מרירות הנובעת מהרגשת הריחוק מהקדושה. אולם רגש זה שונה מהעצבות.[דרושה הבהרה] שלכן תוצאת המרירות בשונה מעצבות מביאה את האדם ל"תנופה" וחיזוק בעבודת ה'. מעלתה היא לא בהרגשת המרירות עצמה אלא רק בתוצאה שמביאה לאחריה שהיא רגש השמחה. שמחה זו גדולה מעלתה כתוצאה מהמרירות שקדמה לה.[1]
מסיבה זו למרות שתורת החסידות שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות כפתגמו של אדמו"ר הזקן: "עצבות - אסורה היא. מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובעבודת ה'".[2]
סוגים שונים
קיימים סוגים שונים של מרירות: אחד מהם הוא מרירות השיעבוד[דרושה הבהרה], הגורמת צער (כמו "שורש פורה ראש"[דרושה הבהרה])מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה[דרושה הבהרה], שורשה מגיע ממקום גבוהה.[דרושה הבהרה] דרגה זו נרמזת בשמו של אחשורוש.[דרוש מקור]
דרגה נוספת היא, המרירות שבבחינת זית.[דרושה הבהרה] מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מהסטרא אחרא, ועליו להלחם בה.[דרוש מקור]
המרירות בהיסטוריה החסידית
חסידים רבים הייתה עבודתם בקו המרירות, ביניהם ניתן למצוא את ר' הלל מפאריטש[דרוש מקור] ור' ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).[דרוש מקור]
גם בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים הכוללים תנועות מרירות מהולה בשמחה כמו: ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק, וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי (אשר חלקו הראשון - מרירות, והשני - שמחה) וניגון לברכת כהנים.
ישנם ניגונים הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון ניגון מארץ ישראל וניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן.
בזמננו הנוכחי, מציין הרבי[3], כי "ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא . . ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות" .
הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, היתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו לאחריה מגיע "תשמיעני ששון ושמחה". אך בדורנו היא מושללת בתכלית: "הנה עוד זאת, הרי מבואר באגרת התשובה שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, בעקבתא דמשיחא, אחרי כל הצרות והיסורים וכו' . . הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה" .