פדיון הבן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "יציאת מצרים " ב־"יציאת מצרים ") |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר"ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ"ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש"נ (במדבר ח) וק"ל.}} | בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר"ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ"ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש"נ (במדבר ח) וק"ל.}} | ||
מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא . . וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}. | מקור המצווה הוא בספר שמות: {{ציטוטון|קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה}}{{הערה|שמות יג, ב-יג.}}. | ||
טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב"ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב"ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט"ז אב תשע"ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ"ד מתנות כהונה]]. | טעם המצווה הוא משום שבזמן [[יציאת מצרים]] [[הקב"ה]] הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת [[מכת בכורות]] ובהצלה זו [[הקב"ה]] 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו ב[[בית המקדש]], ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף{{הערה|1=בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: {{קישור חבד און ליין|76996|מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן?||ט"ז אב תשע"ג}}}} וזו אחת מ[[מתנות כהונה|כ"ד מתנות כהונה]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= לפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו]. | האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= לפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו]. | ||
לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ". . אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. | לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את [[ברכת שהחיינו]]. | ||
בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן. | בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן. | ||
גרסה מ־05:36, 22 באוגוסט 2016
מצוות פדיון הבן היא מצוות עשה עליה מצווים הורים לבן בכור שאינם נמנים על שבט לוי לפדות את בנם הבכור מהכהן.
המצווה ודיניה
מכתב הרבי לפדיון הבן
|
|---|
|
ב"ה, יום כ"ב לתמוז, תש"ו כבוד האברך הוו"ח אי"א עוסק בצ"צ באמונה שי'
במענה על הזמנתו לפדיון הבן של בנו שי' יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ויגדלו עם בתו זו אשתו תי' לתורה חופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגשמיות ורוחניות. ענין פדיון הבן תחילתו הוא תמורת אשר פדה ה' את בכורי ישראל ביום הכות כל בכור בארץ מצרים והנה אמרו רז"ל (שבת קלג, ב) הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה הי' חנון ורחום, ובעניננו זהו עבודת כל אחד ואחת, מי שהוא ביכולתו, להציל את ילדי וילדות בני ישראל, שעל כולם נאמר בני בכורי ישראל, שלא יטמעו בין הגוים רחמנא ליצלן, כי אם לקשרם בה' אלוקים חיים על ידי תורת חיים, שעל ידי זה יקויים גם בהם חיים כולכם היום. וחלק מעבודה קדושה זו זכה שיעמיס כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א עליו ובטח ישתדל ככל התלוי בו להיות כלי ראוי לזכות זה ולהביאו מן הכח אל הפועל. ויהי רצון אשר במהרה בימינו נזכה כולנו לראות בפדיון אשר יפדה אבינו שבשמים את בנו בכורו ישראל מגלות האחרון, וכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א יוליכנו לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש אמן כן יהי רצון. הרב מנחם שניאורסאהן
יו"ר ועד הפועל
בכהנים ולוים אין ענין פדיון הבן ואלקינו כהן הוא (סנה' לט, א) וראה בלקוטי שושנים למהר"ש מאוסטראפולי מתי מדריגת כהן גדול ומתי כהן הדיוט, אבל אינו סותר להנ"ל, כי הא דאין ענין פדיון הבן בחמש סלעים בכהן ולוי, היינו אדרבה בהם אין מספיקים חמש סלעים לפדותם תמורת אשר פדה ה' במצרים, כי אם גופם נתקדש על ידי זה, וכמש"נ (במדבר ח) וק"ל. |
| אגרות קודש חלק ב' אגרת רמב |
מקור המצווה הוא בספר שמות: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.. וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה"[1].
טעם המצווה הוא משום שבזמן יציאת מצרים הקב"ה הציל את הבכורות של בני ישראל שלא יינזקו מהמלאך המשחית בעת מכת בכורות ובהצלה זו הקב"ה 'קנה' אותם לעבדים ונתן אותם לכהנים העובדים ומשרתים אותו בבית המקדש, ועל כן כדי לפדות אותם צריכים לשלם לכהן סכום של חמישה סלעי כסף[2] וזו אחת מכ"ד מתנות כהונה.
הפדיון מתבצע רק כאשר נמלאים לתינוק 30 יום מהלידה היות ורק אז הוא יוצא מכלל נפל, ומחוייב בו רק בן זכר שנולד בלידה טבעית לאב ואם שאינם נמנים על שבט לוי[3], ובאם אחד מההורים כהן או לוי, או לחילופין שהבן נולד בלידה לא טבעית - אין מצוות פדיה.
על פי המנהג, עורכים את פדיון הבן יחד עם סעודת מצווה חגיגית, במהלכה מלבישים את התינוק בבגדים חגיגיים ומקשטים אותו בתכשיטי זהב, ואב התינוק מודיע לכהן שבנו זה בכור המצוייב בפדיה בנוסח: "אִשְׁתִּי הַיִשְׂרְאֵלִית יָלְדָה לִי בֵּן זֶה הַבְּכוֹר", והכהן שואל אותו: "בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים דִמְחַיַיבְתּ לתן לי בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ זֶה?" [= במה אתה חפץ יותר, בבנך בכורך או בחמש סלעים שאצה מחוייב לתת לי בפשיון בנך בכורך זה?].
האב משיב לכהן: "בְּעִינָא בִּבְנִי בְכוֹרִי זֶה, וְהֵילָךְ חֲמִשָה סְלָעִים בְּפִדְיוֹן דִּמֵחַיַּבְנָא בֵּיהּ" [= לפץ אני בבני בכורי זה, והרי לך חמשה סלעים בתורת פדיון שאני חייב בו].
לאחר מכן נותן האב לכהן את הכסף ומברך על קיום המצווה בשם ומלכות: ".. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן", וכן מברך את ברכת שהחיינו.
בסיום הסעודה נותנים לכהן הפודה לברך על היין ולזמן.
מנהגי חב"ד בפדיון הבן
פדיון הבן אצל רבותינו נשיאינו
בערב חג החנוכה תקס"ו נערכה חגיגת פדיון הבן של הילד ברוך שלום שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, נכדו של אדמו"ר האמצעי ונינו של אדמו"ר הזקן. בסעודת הפדיון השתתף גם אדמו"ר הזקן בעצמו שאף אמר מאמר חסידות שהתחיל במילים 'להבין ענין מצוות פדיון הבן'[4]. החגיגה נערכה על אף שר' ברוך שלום היה רק ספק בכור[5].
הרבי, על אף שהיה בנם הבכור של אביו הגאון ר' לוי יצחק שניאורסון ואמו הרבנית חנה, לא נערך לו פדיון הבן היות שאמו הייתה בת לוי.
משמעות המצווה על פי חסידות
לקריאה נוספת
- פדיון הבן כהלכתו - הרב גדליה אוברלנדר, ירושלים תשנ"ג
- שבח הברית, לקט הלכות בעניני ברית מילה, פדיון הבן ואופשערניש. הרב שמואל הורוויץ, קראון הייטס תשס"ט
קישורים חיצוניים
- סדר פדיון הבן מתוך סידור אדמו"ר הזקן בליווי הערות וציוני מקורות ומראי מקומות מאת הרב לוי יצחק רסקין
- מאמר אדמו"ר הזקן ענין מצות פדיון הבן
- דברי הרבי בקשר לפדיון הבן שנאמרו לרב אפרים אליעזר יאלעס, אב"ד פילדלפיה - י"ח ניסן תשי"ח
- פדיון על ידי האב ופדיון על ידי עצמו - לקוטי שיחות חלק י"א שיחה ב' לפרשת בא
- מהו פדיון הבן? מדוע וכיצד פודים את הבכורות?
אתר בית חב"ד - האם יקיימו מצוות פדיון הבן בגאולה? - באתר
, ה' בתמוז ה'תשע"ג - מערכת שטורעם, מרגש: 'פדיון הבן' ל-36 תלמידים • תמונות - באתר שטורעם
- פדיון הבן במגזין התקשרות מספר 1650
הערות שוליים
- ↑ שמות יג, ב-יג.
- ↑ בנוגע לשווי הכספי של מטבעות אלו, ראו: מה הערך המדוייק בשקלים לפדיון הבן? - באתר
ט"ז אב תשע"ג
- ↑ להרחבה אודות החייבים והפטורים במצווה זו, ראו:פדיון הבן במגזין התקשרות מספר
- ↑ המאמר באתר 'ספריית ליובאוויטש'.
- ↑ להרחבה, ראו תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק פה עמוד קסח.