אלכסנדר זושא בן נון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ת"ש " ב־" ת"ש ") |
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"א]] בעיירה [[קלימוביץ]] | נולד בשנת [[תרע"א]] בעיירה [[קלימוביץ]] ב[[רוסיה]] לאביו ר' אברהם אבא. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות בסיביר{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית. | לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות בסיביר{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית. | ||
גרסה מ־06:01, 25 ביולי 2016
הרב אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון (תרע"א-כ"ח אייר תשמ"א) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק, והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ברעננה בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"א בעיירה קלימוביץ ברוסיה לאביו ר' אברהם אבא. בצעירותו התקשר לאדמו"ר הריי"צ ונכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים נעוועל בצל דודו ר' ישראל לוין. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וביקטרינוסלב, שם התעכב כחצי שנה בשנת תרפ"ז והיה מבאי ביתו של רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי הק.ג.ב ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות בסיביר[1]. לאחר שהשתחרר, התיישב במוסקבה ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.
בארץ הקודש
בשנת תרצ"ג עלה לארץ הקודש, התיישב ברעננה ובשנת ת"ש הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.
בשנת תש"כ מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, ובהקשר זה זכה ליחידויות ארוכות ומפורטות אצל הרבי.
במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות במבצעי המצוות של הרבי, ולאחר ההכרזה על מבצע תפילין פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מידי יום.
בשנותיו האחרונות לקה במחלת לב, בעקבותיה סגר את המוסד החינוכי שניהל, וכשנה לפני פטירתו עבר בהסכמת הרבי להתגורר בירושלים, בה עמל על כתיבת ספרו 'ילקוט לתורת הנפש על פי תורת חב"ד', ועסק בזה עד לפטירתו בגיל 70 בכ"ח אייר תשמ"א.
בשנת תשע"ה התגלה מקבץ של סיפורי חסידים שהעלה על גבי הכתב, והם פורסמו לקראת חג הפסח בשבועון בית משיח.
משפחתו
- בנו, ר' אורי צבי בן נון - מנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל
- בתו, מרת רחל שוחטמן, רעייתו של הפרופסור אליאב שוחטמן
חיבוריו
- ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד - שתי חלקים, בעריכת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין (כפר חב"ד, תשמ"ג).
לקריאה נוספת
- כה תברכו - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה לתשורה מנישואי ר' משה אריאל רוט, תשרי תשס"ב
קישורים חיצוניים
- מ' אברמסון, "לחסיד אין שאלות על תניא" - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ בעוון נטיותיו הציוניות.