מנחם (נאחע) קרסיק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "השואה " ב־"השואה ") |
מ (החלפת טקסט – "רוסיה " ב־"רוסיה ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בצעירותו נכנס ללמוד במחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים, וזכה להימנות על צוות ה[[חוזר|חוזרים]] של אדמו"ר הרש"ב. ובשנת [[תרע"א]] נמנה על קבוצת ה[[תמים|תמימים]] ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לייסד את ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] תחת השגחתו והנהלתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | בצעירותו נכנס ללמוד במחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים, וזכה להימנות על צוות ה[[חוזר|חוזרים]] של אדמו"ר הרש"ב. ובשנת [[תרע"א]] נמנה על קבוצת ה[[תמים|תמימים]] ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לייסד את ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] תחת השגחתו והנהלתו של הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | ||
שלוש שנים מאוחר יותר, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו כל הנתינים הזרים מגבולות הארץ והרב קרסיק חזר | שלוש שנים מאוחר יותר, עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו כל הנתינים הזרים מגבולות הארץ והרב קרסיק חזר ל[[רוסיה]] שם הקים את ביתו עם רעייתו הניה, בת החסיד [[מנחם מענדל דיסקין]] (ליאדער) מ[[ליובאוויטש]], וקבע את מגוריו באודסה. | ||
בשנת [[תרפ"ז]] בעקבות [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מעצרו של אדמו"ר הריי"צ]] חשש שהשלטונות יגיעו לאסור גם אותו והוא ברח להתגורר בעיירה החב"דית [[שצעדרין]] אצל אחיו הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] שכיהן באותן שנים כרב העיירה. שנה מאוחר יותר הצטרפו אליו גם שאר בני משפחתו, כולל חמיו. | בשנת [[תרפ"ז]] בעקבות [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מעצרו של אדמו"ר הריי"צ]] חשש שהשלטונות יגיעו לאסור גם אותו והוא ברח להתגורר בעיירה החב"דית [[שצעדרין]] אצל אחיו הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] שכיהן באותן שנים כרב העיירה. שנה מאוחר יותר הצטרפו אליו גם שאר בני משפחתו, כולל חמיו. | ||
גרסה מ־06:00, 25 ביולי 2016
הרב מנחם נחמן בן ציון (נאחע) קרסיק (תרנ"ד-כ"ה אדר שני תרצ"ו) היה מהתלמידים שנשלחו על ידי אדמו"ר הרש"ב לייסד את ישיבת תורת אמת בעיר הקודש חברון, ורבה האחרון של העיירה החב"דית שצעדרין.
תולדות חיים
נולד בשנת תרנ"ד בעיירה לאפיץ, לאביו הרב מרדכי שמואל קרסיק ולאמו חיה שרה. מצד אביו היה מיוחס לחסיד ר' בנימין קלעצקער ומצד אמו לגאון מוילנא.
בצעירותו נכנס ללמוד במחלקה הצעירה של ישיבת תומכי תמימים, וזכה להימנות על צוות החוזרים של אדמו"ר הרש"ב. ובשנת תרע"א נמנה על קבוצת התמימים שאדמו"ר הרש"ב שלח לייסד את ישיבת תורת אמת בחברון תחת השגחתו והנהלתו של הרב שלמה זלמן הבלין.
שלוש שנים מאוחר יותר, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל הנתינים הזרים מגבולות הארץ והרב קרסיק חזר לרוסיה שם הקים את ביתו עם רעייתו הניה, בת החסיד מנחם מענדל דיסקין (ליאדער) מליובאוויטש, וקבע את מגוריו באודסה.
בשנת תרפ"ז בעקבות מעצרו של אדמו"ר הריי"צ חשש שהשלטונות יגיעו לאסור גם אותו והוא ברח להתגורר בעיירה החב"דית שצעדרין אצל אחיו הרב חיים אליעזר קרסיק שכיהן באותן שנים כרב העיירה. שנה מאוחר יותר הצטרפו אליו גם שאר בני משפחתו, כולל חמיו.
בשנים הראשונות למגוריו בשצעדרין, הציע את עצמו כמנהל חשבונות של הקולחוז שהוקם בסמיכות לעיירה, והתפרנס בדוחק מעבודה זו.
בעקבות התנכלות השלטונות, הוכרח הרב אליעזר קרסיק בשנת תרצ"ב לעזוב את העיירה, ואת מקומו ברבנות מילא הרב מנחם נאחע קרסיק, והיה לרב החב"די האחרון שכיהן בה בפועל, היות שלאחר פטירתו החלה השואה הארורה שכילתה את כל תושביה.
בגיל צעיר ביותר חלה במחלה קשה חסוכת מרפא, ומשפחתו המורחבת התגייסה לאסוף כספים עבור הטיפולים במחלתו והקלת כאביו. בביקורו של אחיינו ר' לייב קרסיק בקהילה החב"דית בלנינגרד הוא פגש את החסיד ר' שמואל אבא דוליצקי שסיפר כי באותו לילה חלם שאדמו"ר הרש"ב מלווה את נשמתו של הרב קרסיק בבית דין של מעלה ואומר: "מסרו אותו אלי כי הוא מהתלמידים שלי".
מאוחר יותר נודע, שבאותו לילה בו אירע החלום נפטר הרב קרסיק, בכ"ה אדר שני תרצ"ו.
משפחתו
- אחיו, הרב חיים אליעזר קרסיק - רב קהילת חב"ד בתל אביב, ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- אחיו, הרב יעקב ברוך קרסיק - משגיח בישיבת תומכי תמימים בשצעדרין
- ילדיו
- בנו, מרדכי (מוטל) קרסיק - שרד את המלחמה, והתיישב בשנותיו המאוחרות בבאר שבע
- בנו, שלום בער קרסיק (נספה בתקופת השואה ברוסטוב בשנת תש"ב, יחד עם אמו)
- בתו, רייזל קרסיק (נפטרה בגיל שנתיים)
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, לדמותו של הרב נאחע קרסיק, בתוך כתבת תחקיר על העיירה שצעדרין בשבועון בית משיח