חיים צבי ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד עומד כנוע (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "בעלי תשובה " ב־"בעלי תשובה ") |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב [[ישעיהו ובר]] והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'. | במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב [[ישעיהו ובר]] והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'. | ||
פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לסייע בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] | פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] לסייע בהקמת ישיבת [[חזון אליהו]] ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ב[[תל אביב]]. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון. | ||
ביום [[איסרו חג]] של [[חג הסוכות]] [[תשס"ב]] קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 ב[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | ביום [[איסרו חג]] של [[חג הסוכות]] [[תשס"ב]] קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 ב[[כ"ח תשרי]] [[תשס"ב]]. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]. | ||
גרסה מ־05:56, 22 ביולי 2016
הרב חיים צבי ליפסקר (י"ט שבט תרצ"ד-כ"ח תשרי תשס"ב) היה חסיד חב"ד תושב פתח תקווה שנמנה על חשובי קהילת חב"ד בעיר ומעמודי התווך שלה. שימש כקצין בכיר במלחמות ישראל, ופיקד על המערך הלוגיסטי במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל, והיה שותף בהקמת ישיבת חזון אליהו בתל אביב ובישיבת 'נועם מנחם' של הרב ישעיהו ובר.
תולדות חיים
נולד בי"ט שבט תרצ"ד בכותאיס שבגרוזיה להוריו הרב אריה זאב ומלכה ליפסקר, שהגיעו לשם בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ על מנת לפעול עם יהודי האזור. בברית מילה נקרא על שם סבו הרב חיים צבי ליפסקר - רב העיר פולטבה.
בשנת תש"ו הבריחה משפחתו את גבולות ברית המועצות ונסעו לארץ הקודש, שם התיישבו בלוד ונמנו על מקימי שיכון חב"ד המקומי.
בהיותו בארץ הקודש, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים תל אביב ובישיבת תומכי תמימים לוד, ובהמשך נשא את רעייתו שפרה, בתו של ר' נפתלי שטרנברג.
שירותו בצה"ל
לאחר נישואיו התיישב בפתח תקווה והתגייס לצה"ל שם שירת במשך למעלה מעשר שנים והשתחרר בדרגת רב-סרן.
במלחמת יום הכיפורים לחם לצידו של אריאל שרון כאיש מילואים שפיקד על המערך הלוגיסטי שסיפק מזון ותחמושת לאנשי הצבא שחצו את תעלת סואץ, ובעקבות פעילותו זכה להעלאה בדרגה ובפקודת הרמטכ"ל הועלה לדרגת סגן אלוף.
במלחמת שלום הגליל שירת שוב במילואים והופקד על היחידה הלוגיסטית שפעלה בעומק השטח הלבנוני הכבוש.
בזמן שירותו הצבאי, סייע רבות לפעילות החב"דית בבסיסי הצבא, ועזר למילוי פקודות שונות שהתקבלו מהרבי, ביניהם סייע למבצע הדפסת התניא בצידה המערבי של תעלת סואץ שהודפס במשרדו האישי.
בחיים הציבוריים
עם שחרור מהצבא, קיבל הוראה מהרבי לנצל את עברו כקצין צבאי בכיר לפעול לשכנוע דעת הקהל בארץ על הסכנה המסירת שטחים לידי האויב תמורת שלום, ועל ההכרח הבטחוני לשמור על שלימות הארץ.
כשהתפנה משירותו הצבאי, הקדיש זמן רב יותר לניהול עניני קהילת חב"ד בפתח תקווה ובראשם להרחבת בית הכנסת החב"די המרכזי בעיר בו שימש כגבאי וכבעל תפילה.
במשך מספר שנים עסק לפרנסתו בניהול המערכות הלוגיסטיות של חברת 'עלית', ולאחר מכן חבר לחסיד הרב ישעיהו ובר והקים איתו ישיבה מיוחדת לנוער החב"די הנושר בשם 'נועם מנחם'.
פעילותו הארגונית זכתה לשבחים רבים ובעקבותיה התבקש על ידי הרב יוסף שמואל גרליצקי לסייע בהקמת ישיבת חזון אליהו לבעלי תשובה בתל אביב. הרב ליפסקר קיבל על עצמו את התפקיד, ועסק בו עד יומו האחרון.
ביום איסרו חג של חג הסוכות תשס"ב קיבל אירוע מוחי קשה במשרד ההנהלה של ישיבת חזון אליהו, ונפטר חמישה ימים לאחר מכן בגיל 67 בכ"ח תשרי תשס"ב. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו
- בנו, הרב מרדכי ליפסקר - מנהל בית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד
- בנו, הרב נפתלי ליפסקר - מנהל אגף הסניפים של צעירי אגודת חב"ד
לקריאה נוספת
- תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל וחנה מרילוס, כ"ב שבט תשס"ח