זמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==ניצול הזמן== | ==ניצול הזמן== | ||
בלוח [[היום יום]] ל[[א' אייר]] מופיע הפתגם החסידים: {{ציטוטון|חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים.. כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול.. בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום}}. | בלוח [[היום יום]] ל[[א' אייר]] מופיע הפתגם החסידים: {{ציטוטון|חסידי [[אדמו"ר הזקן]] היו תמיד סופרים.. כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול.. בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום}}. | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
גרסה מ־09:49, 17 ביוני 2016
זמן נמדד לפי רגע, שעה, יום ושנה.
בריאת הזמן
שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב
לפי שיטת רבי צבי הירש מזידיטשוב[1], הזמן אינו נברא מחודש שנברא בבריאת העולם, אלא הוא היה כבר קודם בריאת העולם.
שיטת אדמור הזקן
אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן[2] בשם המגיד ממזריטש הזמן הוא דבר מחודש שנברא בבריאת העולם כיתר הברואים. שיטה זו היא גם שיטת הרמב"ם, הרס"ג[3], הרשב"א[4], הרמ"ע מפאנו[5] והספורנו[6].
הקושיות על שיטה זו
על שיטה זו של הרב המגיד, יש מספר קושיות:
הקושיה העיקרית היא מהנאמר במדרש[7]: "מלמד שהיה סדר זמנים קודם" ומהמובא בגמרא: "אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". מכוח קושיות אלו סובר הרב מזידיטשוב כי המגיד לא אמר דברים אלו, אך הרבי[8] מכריח כי הדבר נכון, שהרי שורה ארוכה של ראשונים סוברים גם כך, וישנם תירוצים שונים על קושיות אלו[9].
קושיה נוספת היא, איך שייך לומר שבריאת העולם הייתה בכ"ה באלול[10] או בכ"ה באדר[11], הרי אם מציאות הזמן היא ברייה חדשה, לא היה קיים הזמן שנוכל לקרוא ליום הראשון כ"ה אדר (או כ"ה אלול), כאילו קדמו לו כ"ד ימים וכמה חדשים.
הרבי מתרץ על קושיה זו[12], כיון שהזמן (ככל הנבראים) נברא מאין ליש, וביכולתו של הקב"ה לברוא את הזמן כיום ראשון, כך ביכולתו לברוא יום שני בלי יום ראשון. כך גם לגבי התאריך, כ"ה אלול או כ"ה אדר, הקב"ה יכול לבוראם בלי כ"ד ימים קודמים.
הזמן בהלכה
ניצול הזמן
בלוח היום יום לא' אייר מופיע הפתגם החסידים: "חסידי אדמו"ר הזקן היו תמיד סופרים.. כך הוא עניין העבודה. השעות צריכים להיות נספרים ואזי הימים נספרים. כשחולף יום, צריכים לדעת מה פעלו ומה צריכים להמשיך לפעול.. בכלל צריכים לראות שהמחר יהיה הרבה יותר יפה מהיום".
הערות שוליים
- ↑ בספרו ועשה טוב, קרוב לתחילתו.
- ↑ בסידור שער הקריאת שמע, בדיבור המתחיל להבין פרק ראשון דקריאת שמע.
- ↑ אמונות ודעות מ"ג ד"ה והראיה הד'.
- ↑ שו"ת תי"ח.
- ↑ עשרה מאמרות, מאמר אם כל חלק א' פט"ז.
- ↑ בתחילת פירושו על התורה.
- ↑ בראשית רבה רפ"ג.
- ↑ בספר שערי אמונה.
- ↑ ראה שומר אמונים ויכוח שני מי"ז.
- ↑ לפי שיטת רבי אליעזר במסכת ראש השנה.
- ↑ לפי שיטת רבי יהושע שם.
- ↑ שם עמ' ק"צ.