דב אלראי

ר' דב אלראי בעת קבלת כוס של ברכה

הרב דב אלרואי נולד ביום י”ט באדר תש”ז בצרפת. הוריו שניצלו בנס מהשואה האיומה, שהו באותם ימים בצרפת. בהיותו עולל רך עלתה המשפחה לארץ הקודש והשתקעה בחיפה.

ר’ דב אלראי היה דוגמא מוחשית ליהודי שחי עם תקופת ימות משיח. הוא היה משתתף בקביעות בשיעורים בעניני גאולה ומשיח, פעיל בהפצת בשורת הגאולה. על דש בגדו תמיד התנוסס דגלון של משיח כסמל המסחרי שלו והאמין בכל רגע כי הרבי מתגלה מיד.

ביום כ”ז באדר תשס"ג לקה ר’ דב בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה’ בניסן תשס"ג השיב נשמתו לבוראה והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי כפר חב”ד, מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ.

צעירותו

כשהתבגר למד בישיבת התיכונית קרית שמואל בחיפה, שם היו כמה תלמידים שהתקרבו לחב”ד, והוא ביניהם. לאחר תהליך של התקרבות, ביקש לבקר בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. הציץ ונפגע, ור’ דב עבר ללמוד בכפר חב”ד והפך ל’תמים’ מן השורה.

לקראת חודש ניסן תשכ"ח נסע ל’קבוצה’, שם המשיך ללמוד בשקידה ובהתמדה. ב ‏770 הוא נחשב לבחור חסידי, הוא שמר על הסדרים בקפידה. מעולם לא עשה דבר מהותי בחייו מבלי לשאול את הרבי. בהתוועדויות היה ר’ דב יושב וכותב את תוכן הסיפורים שסיפרו.

בהגיעו לפרקו נשא את מרת גיטל תחי’, בת החסיד הרב דוד ברוומן ע”ה, ותבלחט”א מרת צביה. את מקום מגוריו קבע בכפר חב"ד.

שליחותו

זמן מה לאחר החתונה החל את שליחותו החינוכית בבית ספר חב”ד במושב ברוש שבדרום הארץ. המושב היה מרוחק ממרכז הארץ וכמעט שאי אפשר היה להשיג בו מוצרי מזון בכשרות מהודרת. אבל ר’ דב רעייתו, ועוד משפחות שבאו ללמד במקום, לא נרתעו, והמשיכו ללמד מתוך תחושת שליחות עמוקה.

לאחר שסיים את תקופת השליחות, חזר להתגורר בכפר חב"ד בה המשיך בעבודת ההוראה בה ראה משימת קודש. במשך השנים לימד במוסדות החינוך השונים בכפר חב”ד ובלוד.

ר’ דב מסר את עצמו לעבודת החינוך, והשקיע רבות בהכנת השיעורים ובחינוך התלמידים.

ר’ דב השקיע רבות גם בחינוך ילדיו. הוא לא הסתפק בלימודי ישיבת ערב שהיתה בכפר חב”ד, אלא הקים ישיבת ערב מיוחדת לשלושת בניו, שהיו לומדים איתו מדי ערב בבית כנסת; תמורת לימודם חילק להם מלגות.

בשנים האחרונות התעסק בכתיבת סת”ם. בכתיבה, כמו בחינוך, השקיע את עצמו בעניין, ודקדק בכל פרט. למרות שהיה זהיר ודקדקן בכתיבת סת”ם, הוא היה מוכר את עבודותיו במחירים שווים לכל נפש.

מפרסם בשורת הגאולה

ר’ דב אלראי היה דוגמא מוחשית ליהודי שחי עם תקופת ימות משיח. הוא היה משתתף בקביעות בשיעורים בעניני גאולה ומשיח, פעיל בהפצת בשורת הגאולה. על דש בגדו תמיד התנוסס דגלון של משיח כסמל המסחרי שלו.

רבים מתושבי כפר חב”ד זוכרים כי ר’ דב מכר במחירי עלות את שלטי ‘ברוך הבא מלך המשיח’ אותם הרכיבו על גבי מכוניות או בכניסה לבתים. הוא גם דאג לתלות על בניין הת”ת בכפר חב”ד שלטים המבשרים על ביאת המשיח.

ר’ דב האמין בלב ובנפש כי הרבי מלך המשיח מתגלה מיד, ואת אמונתו זו החדיר לרבים מידידיו ולכל היהודים שפגש מדי שבוע בשוק ההומה של רמלה, שם עשה ‘מבצעים’. רבים הקשיבו לו באוזניים כרויות כיון שניכר היה עליו כי אין הוא ברצונו לעורר ויכוחים או מחלוקות, אלא ביטא את אמונתו הכנה והאמיתית בקול רם, מבלי להתפעל מאיש.

עזרה לזולת

ר’ דב עשה כל שביכולתו כדי לסייע לזולת. כך היה לפני למעלה מעשרים שנה, כאשר הנהלת כולל חב"ד ביקשה לפתוח בריכוזי חב”ד חנויות למכירת מצרכים במחירי עלות. ר’ דב תרם את המחסן שבחצר ביתו למטרה זו.

במשך שנים עסק במרץ בגיוס כספים עבור “מעות חיטין” לקראת חג הפסח. תושבי כפר חב”ד זוכרים כיצד היה מבקש תרומות עבור מעות חיטין במטרה לסייע למשפחות נצרכות לחגוג את חג הפסח כדבעי.

פטירתו בטרם עת

ביום כ”ז באדר תשס"ג לקה ר’ דב בשבץ מוחי. הוא הובהל לבית הרפואה במצב קשה, וביום ה’ בניסן תשס"ג השיב נשמתו לבוראה והוא בן 56 שנים בלבד. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי כפר חב”ד, מכריו וידידיו מכל רחבי הארץ.