יעקב ישראל זובער: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נישואיו ל" ב־"נישואיו עם ") |
מ (החלפת טקסט – " תשי"ח " ב־" תשי"ח ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות בשנת תרפ"ב מהגאונים ר' משה מרדכי פאגערלסקי רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד ריגא ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'. | בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות בשנת תרפ"ב מהגאונים ר' משה מרדכי פאגערלסקי רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד ריגא ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א ניסן תשי"ח בבוסטון.}}, נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב העיירה. | לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א ניסן [[תשי"ח]] בבוסטון.}}, נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב העיירה. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] יצא מרוסיה בהשתדלותם של כמה מהחסידים, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב ב[[ריגא]], ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור לו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ. | בשנת [[תרפ"ט]] יצא מרוסיה בהשתדלותם של כמה מהחסידים, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב ב[[ריגא]], ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור לו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ. | ||
גרסה מ־18:57, 19 באפריל 2016
הרב יעקב ישראל זובער (תרנ"ו-י"ד טבת תשי"ג) היה מרבני חב"ד בדורו של אדמו"ר הריי"צ, כיהן כרבה של שטוקהולם שבשבדיה, וכרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון.
תולדות חיים
נולד בשנת תרנ"ו בשצעדרין לאביו הרב מנחם מענדל זובער ששימש כראש ישיבה בז'לובין.
בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מחב"ד בוברויסק ובתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובשנת תרפ"ב הוסמך לרבנות בשנת תרפ"ב מהגאונים ר' משה מרדכי פאגערלסקי רב דפאצעפ, מהרב ר' מנחם מענדל פריידין, ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד ריגא ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של הרוגוצ'ובר ולעשות אצלו 'שימוש'.
לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא[1], נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב העיירה.
בשנת תרפ"ט יצא מרוסיה בהשתדלותם של כמה מהחסידים, ובעקבותיו הורה אדמו"ר הריי"צ לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' איצ'ה דער מתמיד ור' יעקב מאסקאליק. הוא התיישב בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה שהרבי ימכור לו את החמץ לקראת חג הפסח של שנת תר"צ.
בשנת תרצ"ב התקבל לכהן פאר כרבה של שטוקהולם שבשבדיה, ואף שימש כשוחט ובודק עבור תשובי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר.
במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך בכך לדעתם.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נטל חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכה להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים, ואף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך.
הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר מוהריי"צ מריגא לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון.
הוא נותר בשבדיה עד אחרי סיום המלחמה, לאחריה היגר לארצות הברית כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של אדמו"ר הריי"צ התקבל בשנת תש"ח כרב בית הכנסת נוסח האר"י בבוסטון. לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, נהג להגיע מעת לעת להשתתף בהתוועדויות שערך הרבי במועדים חסידיים.
בליל י"ד טבת תשי"ג צעד רגלית מבית המדרש אל ביתו ונרצח בדרכו בעברו בסימטה צדדית על ידי גוי שיכור, בהיותו בן 56 שנה בלבד.
חיבוריו וכתביו
עסק רבות בכתיבה, ושיגר מכתבים רבים לידידיו ומכריו ובהם אף תשובות הלכתיות רבות.
רוב כתביו לא ראו את אור הדפוס.
- הימום על ידי יסוד חנקי, שטוקהולם, תרצ"ז
- קונטרס לתיקון עגונות, שטוקהולם, תש"ו
- זכרון יעקב - תשובות הלכתיות פרי עטו בתוספת נספח מדרושים שנשא בפני בני הקהילה בשטוקהולם, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ה
- מאורי אור - הערות והארות על ספרו של הרב יצחק אייזיק שור (קיצור שולחן ערוך יורה דעה), דפוס שולזינגער, תש"ח
משפחתו
- בנו, ר' מנחם מענדל זובער
- בנו, ר' שלום זובער
- בתו מרת לאה, רעייתו של הרב דוד איידלמן - שליח רבותינו נשיאינו ומנהל מוסדות חב"ד בספרינגפילד, מסצ'וסטס
- בתו מרת חנה, רעייתו של הרב מרדכי שארפשטיין, ניו יורק
- אחיו, הרב נתן נטע זובער
לקריאה נוספת
- הקדמה לספרו 'זכרון יעקב', מוסד הרב קוק, תשל"ה
- תולדות אנשי שם עמוד 47, ניו יורק תש"י
קישורים חיצוניים
- דרשה שנשא בעיצומם של ימי השואה הארורים בפני בני קהילתו, ערב ראש חודש שבט תש"ג
- קונטרס לתיקון עגונות, שטוקהולם, תש"ו