פורטל:הקהל/מבוא

מקורה של מצוות הקהל הוא בפרשת וילך:

..מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:

בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:

הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

— ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג

נמצא אם-כן, כי מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

בזמן שבית המקדש היה קיים מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה עץ גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.