אברהם יחזקאל ארלוזורוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(בקשת מחיקה) |
(הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{למחיקה|אם לא יתנדבו בדחיפות לערוך}} | {{למחיקה|אם לא יתנדבו בדחיפות לערוך}} | ||
== | הרב '''אברהם יחזקאל ארלוזורוב''' היה רבה של [[חרקוב]] וחסיד של רבותינו נשיאנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[המהר"ש]] ו[[הרש"ב]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
הרב יחזקאל ארלוזורוב היה מה[[יושבים]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]. | |||
החל משנת [[תרל"א]]{{הערה|על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה [[תרמ"ז]], נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת [[תרכ"ז]].}} שימש כרבה של [[חרקוב]] ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה. | |||
תרם כסף להדפסת הספר [[שדי חמד]]. | |||
נפטר ב[[י"א טבת]] [[תר"ס]]. | |||
==אישיותו== | |||
ר' יחזקאל היה למדן גדול וגאון בנגלה, בעל הגיון קר, סדרן ובעל הבנה רחבה. כמו כן היה בעל זכרון מופלא, והרבי הריי"צ התענג לשמוע ממנו את זכרונותיו - בין השאר מתקופת לימודו אצל הצמח צדק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28.}}. | |||
== | ==בזכרונות הרבי הריי"צ== | ||
[[ | הרבי הריי"צ מספר על ר' יחזקאל בזכרונותיו מ[[מסע יאלטה]], בשנת [[תרמ"ז]] בעודו ילד כבן שבע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&hilite=d42accbb-3efd-44c1-a5ff-27b43a4fe83f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+%u05d0%u05e8%u05dc%u05d5%u05d6%u05d5%u05e8%u05d5%u05d1&pgnum=142 לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד']. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39164&st=%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&pgnum=163&hilite=bbc37deb-2edd-4f50-98c6-2c956d4e3452 חלק ד', ליקוט ל"ז].}}. הרבי מספר על [[התוועדות]] [[ל"ג בעומר]] של אותה שנה ב[[חרקוב]], בה עשתה עליו רושם אדיר הדרת הכבוד הגדולה של ר' יחזקאל, ואחיו הרב אליעזר רבה של [[ראמען]], לאביו [[הרבי הרש"ב]]. באותה התוועדות ביאר הרבי את מהותו של [[חסיד]], והרבי הריי"צ מתאר כיצד כילד נרעש לדעת שיהודים מבוגרים כל כך אינם יודעים מהו חסיד. הוא פנה אל ר' יחזקאל ואל ר' [[אשר גרוסמן]] ואמר להם, שהוא שמע מאביו הרבי כבר בחורף מהו חסיד, והם שומעים זאת רק עכשיו... ר' יחזקאל צחק ואמר: "לך הסביר אביך מהו 'חסידון', ולנו הוא הסביר מהו חסיד"... | ||
ב[[סיון]] [[תרנ"ו]] התארח ר' יחזקאל אצל הרבי הרש"ב בנאות דשא באילווקע, ואז הזכיר הרבי הריי"צ לר' יחזקאל את התוועדות ל"ג בעומר תשע שנים לפני כן, ור' יחזקאל - שאותה התוועדות היתה טריה בזכרונו - חזר על המאמר והשיחה בפני הרבי הריי"צ שכינה זאת "המתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי". בהמשך לכך התפתחה שיחה מיוחדת בין ר' יחזקאל ל[[רשב"ץ]] על מהותו של חסיד. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=145 סערת השוחטים]''' באתר {{שטורעם}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־11:38, 15 בפברואר 2016
|
דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: אם לא יתנדבו בדחיפות לערוך | ||
| תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה. | |||
הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב היה רבה של חרקוב וחסיד של רבותינו נשיאנו אדמו"ר הצמח צדק, המהר"ש והרש"ב.
תולדות חייו
הרב יחזקאל ארלוזורוב היה מהיושבים אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.
החל משנת תרל"א[1] שימש כרבה של חרקוב ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.
תרם כסף להדפסת הספר שדי חמד.
אישיותו
ר' יחזקאל היה למדן גדול וגאון בנגלה, בעל הגיון קר, סדרן ובעל הבנה רחבה. כמו כן היה בעל זכרון מופלא, והרבי הריי"צ התענג לשמוע ממנו את זכרונותיו - בין השאר מתקופת לימודו אצל הצמח צדק[2].
בזכרונות הרבי הריי"צ
הרבי הריי"צ מספר על ר' יחזקאל בזכרונותיו ממסע יאלטה, בשנת תרמ"ז בעודו ילד כבן שבע[3]. הרבי מספר על התוועדות ל"ג בעומר של אותה שנה בחרקוב, בה עשתה עליו רושם אדיר הדרת הכבוד הגדולה של ר' יחזקאל, ואחיו הרב אליעזר רבה של ראמען, לאביו הרבי הרש"ב. באותה התוועדות ביאר הרבי את מהותו של חסיד, והרבי הריי"צ מתאר כיצד כילד נרעש לדעת שיהודים מבוגרים כל כך אינם יודעים מהו חסיד. הוא פנה אל ר' יחזקאל ואל ר' אשר גרוסמן ואמר להם, שהוא שמע מאביו הרבי כבר בחורף מהו חסיד, והם שומעים זאת רק עכשיו... ר' יחזקאל צחק ואמר: "לך הסביר אביך מהו 'חסידון', ולנו הוא הסביר מהו חסיד"...
בסיון תרנ"ו התארח ר' יחזקאל אצל הרבי הרש"ב בנאות דשא באילווקע, ואז הזכיר הרבי הריי"צ לר' יחזקאל את התוועדות ל"ג בעומר תשע שנים לפני כן, ור' יחזקאל - שאותה התוועדות היתה טריה בזכרונו - חזר על המאמר והשיחה בפני הרבי הריי"צ שכינה זאת "המתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי". בהמשך לכך התפתחה שיחה מיוחדת בין ר' יחזקאל לרשב"ץ על מהותו של חסיד.
לקריאה נוספת
- הרב יהושע מונדשיין, סערת השוחטים באתר
הערות שוליים
- ↑ על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה תרמ"ז, נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת תרכ"ז.
- ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד'. חלק ד', ליקוט ל"ז.