משתמש:הנחה/טיוטה - תחיית המתים

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

תחיית המתים - מה יהיה אז? (אין לי כותרת מתאימה)

ראה בכל זה בערך הקיים תחיית המתים

הרמב"ם בפירושו על המשניות מתלונן על המעיינים בקורות ימים אלו ופרטיהם השוליים ואינם מתעסקים בהבנה וחקירה בגופם של הימים ובמהותם ומעלתם.

עניינו

מח' הרמב"ם והרמב"ן האם היא השלימות והגמר. והכרעת תורת החסידות כהרמב"ן.

תשלום וגמר השכר

דרשו חז"ל על הפסוק:"אשר אנכי מצווך היום לעשותם" "היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם" וזמן קבלת השכר הוא בגן עדן ותחיית המתים. אולם עיקר קבלת השכר יהיה דווקא בתחיית המתים. (והרבה חילוקים ביניהם כדלהלן).

• (בקשר להגהה שבתניא לז, שהשכר הוא רק באלף השביעי...)
• השכר לגוף שגם חלק מהעבודה (הערה במכתב)

שלימות הבריאה ושכר העבודה דבר אחד הם. שהשכר הנעלה ביותר ששיך לתת הוא הבאת הדבר אל שלימותו ותכליתו. ומכיוון שתכלית האדם והעולם ושלימותם הוא בהתאחדותם עם בוראם שזה נעשה על ידי ביטולם לה'. משום שזה תכלית בריאתם ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"^{[דרוש מקור]} לכן בקיום המצוות שעל ידה נעשה ההתאחדות עם מצווה המצווה והתגלות אורו האלוקי בנבראים, הוא הוא השכר הנעלה ביותר.

ומכיוון שהשלימות בדבר זה (האתחדות בין הבריאה לבורא - "דירה בתחתונים") יהיה בזמן התחייה, נמצא שזמן התחייה הוא שלימות הבריאה וגמר ותשלום השכר על עבודת האדם.

השלימות שזמן התחייה הוא הן מצד העולם (שתתעלה להיות בדרגה נעלית ביותר)והן מצד הגילוי האלוקי שבזמן התחייה יתגלה בעולם גילוי נעלה ביותר.

הגלוי האלוקי

דרגתה

בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי בתכלית השלמות. הגילוי האלוקי שיאיר בזמן התחייה הוא עצמות א"ס, וזה עצמו יתגלה ללא שום הסתר ולבוש שעל זה נאמר: "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: 'לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו'. שעומק המשמעות בזה הוא שהגילוי לעתיד יהיה לא רק בלי הסתרים שמעלימים אלא גם שבגילוי גופא יבוא מעצמות ממש שלמעלה מכל גדר 'גילוי'.

הדיוק בלשון 'עצם' הוא לשלול את הגילויים. במושג גילוי בכלל קיימים כמה וכמה דרגות, עם זאת הגילוי להיותו התגלות אל דבר אחר שמחוץ לעצמו ואישיותו הוא אינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. כביאור לכך מובא המשל מכוחות הנפש, שלמרות היותם כוחות הנפש יש בהם דרגות ישנם כוחות ה"רחוקים" מעצם הנפש ויש שקרובים ועצמיים יותר, (ולדוגמא החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח הרצון שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). ולמרות זאת עצם הנפש ומהותה נעלית מכל הכוחות, שהוא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.

ולפי שהגילוי יהיה מעצמות א"ס עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד הקב"ה בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו בימות המשיח, על אף שיתגלה אז אור אין סוף בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר אור וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.

תענוג העליון

גילוי עצמות א"ס שיתגלה לנשמות הוא מצד התענוג שיש להקב"ה בעם ישראל ועבודתם. אולם תענוג זה אינו התפשטות התענוג אלא התענוג כפי שהוא דבר אחד עם הקב"ה עצמו 'שהוא עצמו התענוג'. יסוד הדבר מובא במאמר חז"ל אודות גילוי התענוג של הקב"ה במשך התקופות השונות ובה מבואר שתכלית שלמות הגילוי יהיה דווקא בזמן התחייה:

"ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא 'עין לא ראתה אלהים זולתך'... מאי עין לא ראתה? ... רבי שמואל בר נחמני אמר: זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה שמא תאמר אדם הראשון היכן היה בגן ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב-י) 'ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן' גן לחוד ועדן לחוד

— תלמוד בבלי ברכות לד, ב

מדברי הגמרא נראה שכל הגילויים הן הגילויים של גן עדן והן הגילויים של ימות המשיח אינם כלל בדרגה של גילוי התענוג - עדן - שיתגלה בעולם הבא הוא תחיית המתים. וזאת (כאמור) משום שהגילוי לעתיד הוא עצמות התענוג. אמנם בפרטיות ישנו בגילוי זה כמה פרטים ועניינים: בביאור החילוק בין עצם התענוג שיאיר בזמן התחייה ובין התפשטות התענוג שיאיר בגן עדן ובימות המשיח. כן ישנם כמה דרגות בסיבת התענוג ומקורה ובדרגתה (כדלהלן).

שעל ידי העבודה

הדרגה הראשונה בגילוי התענוג לעתיד היא התענוג שמתעורר מעבודתם של ישראל בתורה ומצוות. אמנם גם בזה ישנם כמה דרגות (שהרי גם הגן עדן הוא שכר על עבודת ה') אלא שתענוג זה שיתגלה הוא התענוג שמהמצוות שבעצמות א"ס ויתגלה כמו שהוא בעצמותו (כפי שהוא למעלה מגדר המשכה וגילוי שה"עצם בלתי מתגלה ובלתי מתפשט"^{[דרוש מקור]}) תענוג זה מכונה "שעשועי המלך בעצמותו".

בהדגשה על זה שיתגלה "עצם" התענוג ישנם כמה פרטים וכמה ביאורים:

• שלילת הארה - היא בעצמה מתגלית ולא רק הארה ממנה, וההדגשה בזה הוא משום שהארה ממנה מתגלית כבר היום לנשמות בגן עדן ש"נהנים מזיו השכינה"^{[דרוש מקור]} אמנם בתענוג האלוקי עצמו אין שום התגלות משום שהיא עצמה למעלה מגדר גילוי (שהגילוי וההתפשטות ממנה אינה מגלה אותה כלל כפי שהיא. משום שהיא עצמה מובדלת לגמרי מגדר גילוי משום שהיא תענוג עצמי), שבכל העליות שעולים הנשמות בגן עדן בהשגתם, הם אינם מתקרבים כלל לדרגה זו. משום שהיא מובדלת מהם לגמרי והארה המאירה ממנה שם, היא באין ערוך לגמרי לדרגת התענוג עצמו, וממילא אדרבה ככל שעולים הנשמות בדרגתם יותר, חשים הם יותר את ביטולם והפלאתו וריחוקם שלהם מדרגה זו.

וזו כוונת חז"ל שהתגלות זו של 'עדן' לא שלטה עין של כל בריה". שהיא הדרגה ש"עין לא ראתה" לפי שאף שהארה ממנה כן מתגלית בגן עדן (שלכן נקראת 'גן עדן' על שם שמקבלת מעדן והתענוג שם הוא בלי גבול) מכל מקום עדן עצמו אינו מתגלה שם. וההתגלות של עדן הוא רק על ידי ה'נהר' כמאמר הפסוק:"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" שהנהר עניינו צמצום והעלם שדרכו יבוא גילוי אור מעדן לגן עדן. ודרגה זו - 'עדן' - "יעשה למחכה לו" שיתגלה בתחיית המתים לנשמות ישראל. (שלכן יהיה לעתיד לבוא בקיעת הנהר בשביל ההתגלות של עדן שלמעלה מהנהר).

זה שלעתיד יתגלה תענוג זה, למרות שהוא תענוג נעלם ועצמי שלמעלה מגדר גילוי (ואם כן איך 'יתגלה'). הוא לפי שבזמן התחייה יתגלה העצמות ממש (ולא שיתגלה ממנו התפשטות אור כי שהוא בעצמו - העלם העצמי - יתגלה) וגם מצד הנשמות שהם יתעלו לעתיד בעצמות ממש.^{[דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]}

• תענוג הפשוט - כללות התענוג שיתגלה לעתיד הוא תענוג פשוט ולא מורכב (כתענוג המתגלה עם גילוי כח החכמה או הבינה או בכח הראיה). המעלה שבזה הוא; שתענוג שבא בהרכבה בעניין אחר הוא תענוג מצומצם והוא הארה בלבד (שלכן בכוחו להתגלות בכח אחר^{[דרוש מקור]}) אמנם לעתיד יתגלה התענוג בעצמו כמו שהוא בלתי מורכב. אולם בזה עצמו ישנם מדרגות שונות ובתחיית התמים יתגלה הדרגה הנעלית ביותר - תענוג עצמי דווקא. (כדלהלן).

• תענוג עצמי - בדרגת התענוג עצמו ישנם ב' מדרגות תענוג שבא באופן מורגש ותענוג הבלתי מורגש^{[דרושה הבהרה]} ושניהם יתגלו לעתיד. תענוג המורגש יתגלה בביאת המשיח (בתקופה הא'), אולם תענוג הבלתי מורגש יתגלה בזמן התחייה דווקא. וסיבת החילוק ביניהם הוא לפי שבזמן התחייה יתגלה התענוג כפי שהוא בעצמותו - "תענוג עצמי" - שאינו בא במורגש. (ואילו בימות המשיח יתגלה דרגה נמוכה יותר - תענוג הנעלם (- הבלתי מורכב)).) דרגות תענוג זה כפי שהוא בדרגות באור אין סוף הוא הדרגה שלמעלה לגמרי מגדר אור אפילו מעצם האור אלא הוא 'העלם העצמי' לעומת הגילוי של ימות המשיח שעניינה גילוי האור שהיה בגילוי קודם הצמצום.

בזה מבואר מדרשי חז"ל הנראים סותרים:: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" לעומת זאת דרשו במקום אחר:"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה" אלא שה'סעודה' היא משל לתענוג המתגלה באופן מורגש שדרגה זו תתגלה בימות המשיח (כאמור לעיל). ואילו בזמן התחייה יתגלה התענוג הפשוט הבלתי מורגש ולזה המשילו "אין בו אכילה ושתיה" - שהתענוג יהיה נעלה יותר ומופשט יותר מתענוג זה.

• תענוג בורא - בזמן התחייה תתגלה בנוסף לתענוג שבערך דרגת הנברא, גם התענוג שבדרגת הבורא שהנברא אינו יכול לקבלו ולהכילו. ולמרות שתענוג הבורא הוא תענוג שבעצמות ('וכל עצם בלתי מתגלה'), מכיוון שהעצמות לא מוגדר בשום גדר גם לא גילוי והעלם, אין לומר בו שהוא בהכרח חייב להיות בהעלם, (ואילו יתגלה אינו עצמות), אלא להיותו כל יכול, יכול הוא עצמו לבוא בגילוי. התגלותו הוא לנשמות ישראל שמושרשים בעצמות ולכן ביכולתו להתגלות אליהם. התגלות תענוג זה הוא על ידי קיום המצוות "כי כל המצוות מתיחסות אל העצמות" ועל ידי קיומם יוצרים תענוג עצמי להקב"ה והוא עצמו יתגלה בזמן התחייה.

כל האמור, הוא עולם הבא כפי שנמשך בו גילוי תענוג האלוקי שבמצוות עצמם, אמנם מצד עצמו ההתגלות שבו היא מוגבלת. וישנם שני דרגות וסוגי התגלות. האחת מוגבלת ופנימית, והיא התגלות זיו והארה בלבד מדרגת ממלא כל עלמין והשנייה התגלות שאינה מוגבלת המתגלית כתוצאה מקיום מצוות מעשיות. דרגה זו המוגבלת מכונה 'ש"י עולמות' בניגוד להמשכה שעל ידי המצוות שהם כמספר תר"ך הנמשך על ידי תרי"ג מצוות ושבע מצות דרבנן שהם פי שתיים מהמספר ש"י.

גילוי התענוג שישראל עצמם

עיקר הגילוי בתחיית המתים הוא שתתגלה המעלה שבישראל עצמם, שהם "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". דרגה זו היא למעלה מגילוי התענוג שבמעשה המצוות כי ישראל מושרשים בעצמות למעלה מהתורה והמצוות. ובפרטיות שני דרגות בזה המעלה שבנשמות ישראל שבהם יתגלה שהם מושרשים בעצמות, ומעלת הגוף שבו ישנו בחירת העצמות. ולכן גילוי מעלתם נעלית יותר אפילו משכר עבודתם.

עיקר הגילוי בזמן התחייה הוא גילוי זה, לפי שגילוי התענוג שבמצוות ישנה כבר גם בימות המשיח, למרות שהגילוי שבימות המשיח אינו כמו הגילוי שבתחיית המתים שלכן אמרו חז"ל: "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל עולם הבא עין לא ראתה גו'", זה עצמו מוכיח שבתחיית המתים תתגלה דרגה שלא התגלתה כלל בימות המשיח והוא המעלה שבישראל עצמם, כי תענוג מעשה המצוות תתחיל להתגלות כבר בימות המשיח. מאידך, גילוי זה בא דווקא לאחרי גילוי התענוג שבמעשה המצוות, (הן הגילוי שבימות המשיח והן הגילוי שבתחיית המתים גופא), לפי שדווקא אחרי שישנה שלימות הגילוי של התענוג ממעשה המצוות יתעלו ישראל ויקבלו הגילוי והתענוג שמהם עצמם.

אופנה

הגלוי לנשמות ישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הגילוי בזמן התחייה יהיה לכל עם ישראל בשווה ולא יהיו בו עליות מדרגה לדרגה. בניגוד לגילוי בגן עדן המאיר לפי דרגת עבודת הנשמות, ועבודת הנשמות שם היא בעליה מדרגה לדרגה כדוגמת עבודתם כנשמות בגופים בעולם הזה. ובניגוד אפילו לגילוי שיהיה בימות המשיח, אם כי לא יהיו בתקופה זו חילוקי מדרגות כבגן עדן (לפי שיאיר אור הסובב כל עלמין) עדיין יהיו עליות מדרגה לדרגה.

עניין זה יסודו במאמר חז"ל: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". כלומר, בעוד שהכניסה לגן עדן מותנית בדרגת הנשמה ובמצבה, העולם הבא (שבנידון דידן הוא זמן התחייה) אינו מבוסס על כך, (מלבד האנשים הספורים שאמרו עליהם שם בהמשך המשנה שאין להם חלק). ומחילוק זה נגזר החילוק האחר, שגילוי האור בגן עדן מתאים לפי ערך דרגת הנשמה, בשונה מהגילוי בזמן התחייה שבכללות הוא מאיר באופן שווה לכל העם. עם זאת בפרטיות על יסוד מאמר חז"ל זה גופא מבואר עדיין קיימים חילוקים בגילוי, לפי שאינו דומה הגילוי שיאיר למשה רבנו לגילויים שיאירו לתנאים וכדומה. ומדויק במאמר חז"ל האמור שלכל ישראל יש את ה"חלק" שלו שיאיר אליו בזמן התחייה, עם זאת זמן התחייה אינו כגן עדן, לפי שבגן עדן ישנו חילוק באופן הגילוי בנשמה אחת, שבדרגות הגבוהות שבה מאיר האור יותר ובדרגה הנמוכה מאיר פחות, לעומת זמן התחייה יאיר בדרגה הנמוכה ביותר בנשמה כבדרגה העליונה ממש.

דרגת האור שמאיר בגן עדן הוא אור הממלא כל עלמין, שהוא אור המתלבש בעולמות כל עולם לפי דרגתו ויורד מדרגה לדרגה. ומשום זה ההשגה והעליה לדרגה עליונה יותר באור הממלא, מחייבת עליה והפשטה מלבוש התחתון בכדי להתעלות בדרגה העליונה. זאת בניגוד לאור הסובב כל עלמין שאינו מתלבש בנבראים, ובכללות אין בו חילוקים ודרגות, ושוב לא שייך בו עליות. אלא שבכללות עדיין הגילוי הוא בגדר אור והתפשטות, וכל התפשטות בהכרח שיש בו חילוקי מדרגות כתוצאה מקירוב וריחוק האור מהמאור, (ולכן יהיו חילוקי מדרגות אפילו בימות המשיח). אולם בזמן התחייה יתגלה ה"עצם" (כנ"ל) ולכן לא יהיו חילוקי מדרגות כלל.

חילוק זה שייך ונובע גם מתוך העבודה הממשיכה את הגילוי. גן עדן הוא שכר על לימוד התורה, ובלימוד התורה ישנם חילוקים בחיובו יש שלימודו הוא באופן של "והגית בו יומם ולילה" ויש שמצד טרדתו בעסקיו יוצא בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. בניגוד לתחיית המתים שהוא שכר על קיום המצוות ובזה כל ישראל שווים. עניין נוסף בזה, עיקר ושלימות הגילוי בזמן התחייה הוא התענוג שבנשמות ישראל, לא מצד עבודתם אלא להיותם "נצר מטעי". ולכן גילוי תענוג זה (שאינו שייך והוא לפני ומעל עבודתם) הוא לכל ישראל בשווה.

הגילוי בגוף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

גילויים אלו יהיו בזמן תחיית המתים כשהגוף יקום ויתענג כאחד עם הנפש. שמצד שיתגלה בחינת העצמות ולגביו אין חילוק בין עולמות עליונים לתחתונים ממילא יאיר בכל מקום גם במטה. אולם הגילוי שיתגלה בגופים לא יהיה כתוצאה מעבודתם וזיכוכם, אלא גילוי והמשכה מלמעלה למטה, משום שזיכוך הגוף (גם בדרגתו הנעלית ביותר שהוא זך ככלים דאצילות) אינו כלי לקבל את גילוי העצמות.

אמנם באמת גילוי זה יהיה 'דווקא' לנשמות בגופים. התענוג והגילוי האלוקי זה שהוא מבחינת עצמיות התענוג נמשך על ידי מצות מעשיות דווקא, לכן התגלותו לעתיד הוא בגוף דווקא. בניגוד לתענוג המאיר בגן עדן שהוא השגת פנימית הארת התענוג שהוא מאיר לנשמות בלא הגופים. והוא לפי שהשכר בגן עדן הוא שכר הנשמות על עסק התורה והשכר בזמן התחיה הוא על קיום המצוות ששרשם למעלה משרש התורה.

נוסף לכך, עיקר הגילוי של זמן התחייה הוא הגילוי של התענוג של הקב"ה בעם ישראל עצמם, ובזה גופא ישנו התענוג שבנשמות ישראל שעליה נאמר: "בנים אתם לה' אלוקיכם". והתענוג שיש בגופם שבו דווקא ישנו בחירת העצמות. ישנו מעלה לבחירת העצמות בגוף, מצד זה שבגוף אין שום מעלה רוחנית מצד עצמה, ומעלתה הוא רק הבחירה שבחר בה העצמות. משאין כן במעלת הנשמה שחשיבותה היא כעין שייכות הבן לאביו שאהבת ה' אליה היא כעין אהבת האב לבנו שהוא מצד הטבע ואינו מצד הבחירה ממש. ויש לגוף שייכות אל העצמות יותר מהנשמה, ולכן לעתיד כשתתגלה מעלה זו היא תתגלה בגוף דווקא ואדרבה הנשמה תקבל מעלה זו מהגוף.

הגילוי בעולם

• ראה במאמר "להבין" ובהערה 25 באיזה אופן ואילו דרגות יאירו בעולם על ידי ישראל.

מצב העולם באותו התקופה יהיה במצבו הנעלה ביותר שלא יהיה בו שום רע שהקב"ה יעביר כליל את רוח הטומאה כדברי הפסוק:^{[דרוש מקור]} "ואת רוח הטומאה העביר מן הארץ", שבעוד שעבודת האדם במשך כל זמן קיום העולם הוא להפריד את הרע מהטוב, אולם כל זמן שזה בכוחו המוגבל של האדם, אין בידו לגרשו לגמרי. ודווקא כשיבוא מצד 'הקב"ה' ובכוחו, יועבר לגמרי מהעולם.^{[דרושה הבהרה]} שאפילו קודם לכן בימות המשיח בגמר עבודת הבירורים שיופרד הרע מהטוב ויהיו היהודים במצב כמו לפני חטא עץ הדעת שלא היה תערובת רע וטוב עדיין מציאות של הרע קיימת וממילא אין הטוב הנמצא בשלימות אף שאינה מעורבת ודווקא בזמן התחייה כשיבטל הרע לגמרי יהיה תכלית השלימות בטוב העולם.

• ...אופן העברת הרע עיין פרק לז בתניא...

על ידי מעשינו ועבודתנו

• דווקא בעוה"ז, גוף, מעשה, קב"ע, וכו'
• "להבין מ"ו" גילוי התענוג שבישראל הוא לא מצד העבודה (וראה בהערה 28 ששיך לתשובה)
• על ידי מעשינו ועבודתינו - והיה עקב תשכ"ג.

יחסה למתן תורה, גן עדן, ימות המשיח

(הביאור אמור לכלול 'דרגת הגילוי' 'אופן הגילוי' (- מצד התחתון, וכיו"ב) ו'במה היא הכנה אליה'

כבר היה במתן תורה

• תניא פרק לו, סה"מ תרל"א, (וגם שם היה לגופים אף שפרחה, הרי החזירן ומרומז בתניא - מאמר של הרבי)
• הכנה לעבודה שאח"כ - ??

גן עדן

• רק ממלא, זיו, "גן" עדן, וכו' (לקו"ת שלח מו, זה היום ס"ו, להבין מ"ו, ועוד.)

א. האור המאיר בגן עדן הוא הארה בלבד מעצמות התענוג והשפעתו עוברת דרך "שערות" בלבד שהוא כמו השער שנמשך בו חיות מצומצמת ביותר (עד שחיתוך השערה אינו גורם לכאב). בשונה מזמן התחייה שיאיר עצמות התענוג.

ב. האור בגן עדן עובר דרך צמצום הנהר שהוא ספירת הבינה בשונה מלעתיד שיהיה בקיעת הנהר ויתגלה התענוג ללא צמצומים.

• דרגות, (זה היום, להבין עוד)
• הכנה לעולם התחייה (יושבת בגנים תשי"ג מלוקט ב', להבין מ"ו בסופו, ועוד)

ימות המשיח

• דרגת האור - אוא"ס הסובב (והוא שכר על המצוות אמנם אינם עיקר השכר) להבין מ"ו ועוד.

 • תענוג המורגש (סעודה) (בתחייה בלתי מורגש - העלם העצמי (אין בו אכילה) כנ"ל) והיה עקב כ"ג, בשם ס"ו ע' צז - תקכד-ה. • 

• יהיו בו דרגות (אף שאינם כהדרגות שבגן עדן) - להבין מ"ו

ימות המשיח הם הכנה לתחיית המתים משום שעיקר הגילוי בימות המשיח הוא התענוג האלוקי ממעשה המצוות ועל ידי זה יתעלו נשמות ישאל 'לקבל' הגילויים הנעלים יותר של תחיית המתים, הכולל גם גילוי הנעלה ביותר של התגלות התענוג שבישראל עצמם כפי שמושרש בעצמות ממש.

קיום המצוות

• תניא אגרת הקודש סי כה (?), לקו"ש ח"ה ע' 244 הערה 33, קונטרס הלכות..שאינן בטלים.. תשרי תשנ"ב

ראו גם

תחיית המתים היא התכלית והשלמות בבריאת העולם שנבראה על מנת להיות להקב"ה דירה בתחתונים.

ולשלמות העניין בגילוי האלוקי והבריאה ופרטים נוספים ראה בערך דירה בתחתונים.

• ימות המשיח

לקריאה נוספת

• אדמו"ר מוהרש"ב - מאמר דיבור המתחיל 'כי ישאלך בנך' עטר"ת.
• אדמו"ר הריי"צ - מאמר דיבור המתחיל 'כי ישאלך בנך' ת"ש.

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר הזקן - לקוטי תורה מאמר דיבור המתחיל אני ה' אלוקיכם שלח מו, ד.
• אדמו"ר האמצעי - דרושי חתונה חלק ב מאמר דיבור המתחיל להבין מה שבברכה וכו' - גן עדן ותחיית המתים.
• אדמו"ר האמצעי - תורת חיים פרשת פקודי, מאמר דיבור המתחיל להבין שרשי הדברים הנ"ל (ב) דף תמט, ג.
• אדמו"ר הריי"צ - ספר המאמרים תש"א - מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים - תחיית המתים (ובעבודה בנפש האדם).
• הרבי - אגרות קודש חלק ב מכתב ר' - פרטי ענייני התחייה.
• הרבי - ספר המאמרים - מלוקט, מאמר דיבור המתחיל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא - תשל"ג (בטקסט)
• הרבי - ספר המאמרים - מלוקט, מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים - תשמ"ו. (בטקסט)

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==