מרירות: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
==מהותה, מעלתה== | |||
רגש המרירות הוא תחושת מרירות הנובעת מהרגשת הריחוק מהקדושה. אולם רגש זה שונה מה[[עצבות]].{{הבהרה|במה?}} שלכן תוצאת המרירות בשונה מעצבות מביאה את האדם ל"תנופה" וחיזוק ב[[עבודת ה']]. מעלתה היא לא בהרגשת המרירות עצמה אלא רק בתוצאה שמביאה לאחריה שהיא רגש השמחה. שמחה זו גדולה מעלתה כתוצאה מהמרירות שקדמה לה.{{הערה|תניא פרק כו.}} | |||
[[ | מסיבה זו למרות ש[[תורת החסידות]] שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: "עצבות - אסורה היא. מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובעבודת ה'".{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]]בשמו ב{{מקור}}.}} | ||
==סוגים שונים== | |||
קיימים סוגים שונים של מרירות: | |||
אחד מהם הוא מרירות השיעבוד{{הבהרה|מהי בדיוק? תוספת הסברה}}, הגורמת צער (כמו "שורש פורה ראש"{{הבהרה}})מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה{{הבהרה|מתי?}}, שורשה מגיע ממקום גבוהה.{{הבהרה}} דרגה זו נרמזת בשמו של [[אחשורוש]].{{מקור}} | |||
דרגה נוספת היא, המרירות שבבחינת [[זית]].{{הבהרה}} מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מה[[סטרא אחרא]], ועליו להלחם בה.{{מקור}} | |||
[[ | ==המרירות בהיסטוריה== | ||
חסידים רבים הייתה עבודתם בקו ה[[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]]{{מקור}} ור' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].{{מקור}} | |||
גם בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם ניגונים הכוללים תנועות מרירות מהולה ב[[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]], [[ניגון ר"ג]] (אשר חלקו הראשון - מרירות, והשני - שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]]. | |||
ישנם ניגונים הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[שמחה]] | *[[שמחה]] | ||
*[[עצבות]] | *[[עצבות]] | ||
*[[אחשורוש]] | *[[אחשורוש]] | ||
*[[זית]] | *[[זית]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־00:02, 4 בדצמבר 2015
מהותה, מעלתה
רגש המרירות הוא תחושת מרירות הנובעת מהרגשת הריחוק מהקדושה. אולם רגש זה שונה מהעצבות.[דרושה הבהרה] שלכן תוצאת המרירות בשונה מעצבות מביאה את האדם ל"תנופה" וחיזוק בעבודת ה'. מעלתה היא לא בהרגשת המרירות עצמה אלא רק בתוצאה שמביאה לאחריה שהיא רגש השמחה. שמחה זו גדולה מעלתה כתוצאה מהמרירות שקדמה לה.[1]
מסיבה זו למרות שתורת החסידות שוללת בתכלית את רגש העצבות. מעודדת היא את רגש המרירות כפתגמו של אדמו"ר הזקן: "עצבות - אסורה היא. מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובעבודת ה'".[2]
סוגים שונים
קיימים סוגים שונים של מרירות: אחד מהם הוא מרירות השיעבוד[דרושה הבהרה], הגורמת צער (כמו "שורש פורה ראש"[דרושה הבהרה])מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה[דרושה הבהרה], שורשה מגיע ממקום גבוהה.[דרושה הבהרה] דרגה זו נרמזת בשמו של אחשורוש.[דרוש מקור]
דרגה נוספת היא, המרירות שבבחינת זית.[דרושה הבהרה] מרירות זו אינה קדושה אלא נובעת מהסטרא אחרא, ועליו להלחם בה.[דרוש מקור]
המרירות בהיסטוריה
חסידים רבים הייתה עבודתם בקו המרירות, ביניהם ניתן למצוא את ר' הלל מפאריטש[דרוש מקור] ור' ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).[דרוש מקור]
גם בין ניגוני חב"ד ישנם ניגונים הכוללים תנועות מרירות מהולה בשמחה כמו: ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק, ניגון ר"ג (אשר חלקו הראשון - מרירות, והשני - שמחה) וניגון לברכת כהנים. ישנם ניגונים הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון ניגון מארץ ישראל וניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן.
ראו גם
- ↑ תניא פרק כו.
- ↑ אדמו"ר הצמח צדקבשמו ב[דרוש מקור].