גדליהו אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תשל"ז]] מונה כרב ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[תשמ"א]], מאז התמנה לאב בית הדין הרבני בחיפה ובשנת [[תשס"א]] יצא לפנסיה. | בשנת [[תשל"ז]] מונה כרב ב[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[תשמ"א]], מאז התמנה לאב בית הדין הרבני בחיפה ובשנת [[תשס"א]] יצא לפנסיה. | ||
משנת [[תשנ"ב]] החל להוציא את סדרת ספריו [[שו"ת מגדל צופים]] ( | משנת [[תשנ"ב]] החל להוציא את סדרת ספריו [[שו"ת מגדל צופים]] (ח' חלקים) וכן חידושים ב[[חסידות]] על הפרשה בשם "מגדל צופים על התורה". | ||
בשנת [[תשס"ה]] הוציא הרב אקסלרוד מכתב כנגד עלון [[שיחת השבוע]] ואסר לחלקו בקהילתו{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:מכתב אקסלרוד שיחת השבוע.jpg|צילום המכתב]].}}. | בשנת [[תשס"ה]] הוציא הרב אקסלרוד מכתב כנגד עלון [[שיחת השבוע]] ואסר לחלקו בקהילתו{{הערת שוליים|1=[[:קובץ:מכתב אקסלרוד שיחת השבוע.jpg|צילום המכתב]].}}. |
גרסה מ־12:54, 12 באוגוסט 2015
הרב גדליהו אקסלרוד (יליד שנת תש"א, 1941) הינו מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, שימש בעבר כאב בית הדין בחיפה וכראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע ומרבני קהילת חב"ד חיפה. ופועל רבות בנושא מיהו יהודי.
תולדות חיים
הרב אקסלרוד נולד בד' אלול תש"א, להוריו הרב משה ושרה אקסלרוד בעיר רמת גן. למד בתלמוד תורה דתי ברמת גן ולאחר מכן בישיבת פוניבז' בבני ברק וכן תקופה ארוכה בישיבת תומכי תמימים לוד. בהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו. הרבי דאג שהוא יכהן כרב במקום רבנותו של אביו ברמת גן. בחג הפורים תשכ"ו הגיע לראשונה לאדמו"ר שליט"א.
בשנת תשל"ז מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א, מאז התמנה לאב בית הדין הרבני בחיפה ובשנת תשס"א יצא לפנסיה.
משנת תשנ"ב החל להוציא את סדרת ספריו שו"ת מגדל צופים (ח' חלקים) וכן חידושים בחסידות על הפרשה בשם "מגדל צופים על התורה".
בשנת תשס"ה הוציא הרב אקסלרוד מכתב כנגד עלון שיחת השבוע ואסר לחלקו בקהילתו[1].
בשנת תש"ע ארגן הרב זמרוני זליג ציק כינוס לרגל שישים שנות נשיאותו של הרבי בי' שבט. מספר ימים לפני מועד הכינוס הוציא הרב אקסלרוד מכתב בו הוא קורא לא להשתתף בכינוס, זאת בעקבות מעשים שהם - כדבריו - היפך השולחן ערוך (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז[2], ביטול נפילת אפים והשקפה שגויה באחדות ה') ושראוי להטיל חרם על עושיהם[3]. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד[4] והרב זמרוני הוציא גלויי דעת בנושא[5]. לקראת ג' בתמוז באותה שנה פרסם הרב זמרוני וידאו בו מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום[6].
משפחתו
- אשתו: הרבנית ציפורה אקסלרוד.
- בניו
- הרב משה אקסלרוד - שליח ומנהל מוסדות חב"ד בעתלית.
- הרב בנימין אקסלרוד - פתח תקווה.
- הרב שאול אקסלרוד - שליח בגבעת אולגה, חדרה.
- הרב יצחק אהרון אקסלרוד - משפיע בישיבת תומכי תמימים אור יהודה.
- הרב דב אקסלרוד - שליח בעיר צ'רקאסי, אוקראינה.
- ר' שלמה אקסלרוד בני ברק.
ספריו
- שו"ת מגדל צופים 8 כרכים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ צילום המכתב.
- ↑ רצו אין מתענים - בתחילת ימות המשיח - באתר האגודה.
- ↑ הרב אקסלרוד: יש להחרים את ציק אם לא יחזור בו - חב"ד אינפו.
- ↑ ראה לדוגמא מכתבו של הרב וולפא: גילוי דעת בנושא הצומות בימינו - חב"ד אינפו. גורמים שונים התייחסו אף הם לדברים במכתבים משלהם.
- ↑ הבהרה וקריאה להשתתפות בעצרת 60 שנות נשיאות - אתר 'הגאולה'.
- ↑ הרב ציק: יש לנהוג רק על פי השולחן ערוך - חב"ד אינפו.