159
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"הרב") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==רדיפות== | ==רדיפות== | ||
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] בשם [[דוד יצחק גינזבורג]], שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. גינזבורג הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] והתארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב [[אברהם ברוך פבזנר (חרקוב)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]]. במוצאי [[שושן פורים]] עצרה המשטרה את שלושת החסידים אצלם ביקר והם נשלחו למאסר. לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על שלושתם להישלח לגלות ב[[סיביר]], אותה הצליח לשרוד רק הרב גורקוב. | ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב [[מוסר]] בשם [[דוד יצחק גינזבורג]], שבעברו היה [[תמים]] ולמד ב[[ישיבות תומכי תמימים]]. גינזבורג הגיע לעיר מחופש ב[[לבוש חסידי]] והתארח בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב [[אברהם ברוך פבזנר (חרקוב)|אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[נחום יצחק פינסון]] ואף ישן בבית הרמג. במוצאי [[שושן פורים]] עצרה המשטרה את שלושת החסידים אצלם ביקר והם נשלחו למאסר. לאחר חקירות ארוכות ומתישות נגזר על שלושתם להישלח לגלות ב[[סיביר]], אותה הצליח לשרוד רק הרב גורקוב. | ||
את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטיעפניאק מחוז קאראגאנדא (לא רחוק מאקמאלינסק) | את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטיעפניאק מחוז קאראגאנדא (לא רחוק מאקמאלינסק) | ||
אשר במדינת קאזאקסטאן. בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר | אשר במדינת קאזאקסטאן. בתחלה היתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב. אבל לבסוף הגרה אליו ונשארה שם עד כלות ימי האסורים שניתן לו החופש. במשך זמן זה פרצה המלהמה הגדולה עם הגרמנים ימ"ש. העיר | ||
חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]]. | חרקוב נכבשה על ידם, וכל ה'[[תמימים]]' שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]]. | ||
גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי. שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה. | גם ר' מאיר המשיך לשם את דרכו - לאחר שיצא לחופשי בקיץ תשד . שם התמסר כולו לחינוך הנוער הרחוק מתורה ויהדות, לקרבם לתורה ומצוותיה. | ||
==עוזב את רוסיה== | ==עוזב את רוסיה== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
מאז עד יומו האחרון (שבת חול-המועד פסח ה'[[תשל"ה]]) ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות הש"ס, ועל סימנים רבים בשו"ע - ובפרט בשו''ע ארה"ז. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות | מאז עד יומו האחרון (שבת חול-המועד פסח ה'[[תשל"ה]]) ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות הש"ס, ועל סימנים רבים בשו"ע - ובפרט בשו''ע ארה"ז. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות | ||
הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך. | הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה. | ||
גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה''ק. | גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה''ק. | ||