בועז לרנר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 10: | שורה 10: | ||
כשחזר לארץ החליט [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך ל[[חסיד]]. במכתב הראשון שכתב ל{{ה|רבי}} שאל מה שליחותו כעת בחיים, כתשובה כתב לו הרבי שעליו לשוב ולשרת בחיל האוויר. כשהגיע למפקדו עטור ב[[זקן]] התקשה להסביר למפקד את השינוי שחל בו, והמפקד חשב שהוא מהתל בו. לבסוף שב לשירות הצבאי, עד לפרישתו בגיל מבוגר. | כשחזר לארץ החליט [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]] והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך ל[[חסיד]]. במכתב הראשון שכתב ל{{ה|רבי}} שאל מה שליחותו כעת בחיים, כתשובה כתב לו הרבי שעליו לשוב ולשרת בחיל האוויר. כשהגיע למפקדו עטור ב[[זקן]] התקשה להסביר למפקד את השינוי שחל בו, והמפקד חשב שהוא מהתל בו. לבסוף שב לשירות הצבאי, עד לפרישתו בגיל מבוגר. | ||
הרב לרנר שירת בזמן [[מלחמת | הרב לרנר שירת בזמן [[מלחמת יום הכיפורים]] תחת פיקודו של תא"ל במילואים [[רן פקר]]. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
גרסה מ־18:39, 5 במאי 2015
בועז לרנר (תשי"ב, 1951 - י"ד אייר תשע"ה), היה חסיד חב"ד שליח הרבי, מומחה למקוואות, טייס בחיל האוויר לשעבר ועסקן ציבורי.
תולדות חיים
נולד ברמת גן בב' כסלו תשי"ב להוריו יהודית ועזרא לרנר.
בשנות שירותו בצה"ל התנדב בחיל האוויר, הוכשר כטייס וחתם על שירות קבע. לאחר השירות הצבאי, נסע לטיול בדרום אמריקה, שם נכנס לבית חב"ד ונפגש לראשונה בתורת החסידות.
כשחזר לארץ החליט לחזור בתשובה והחל להשתתף בשיעורי חסידות באופן קבוע, עד שהפך לחסיד. במכתב הראשון שכתב לרבי שאל מה שליחותו כעת בחיים, כתשובה כתב לו הרבי שעליו לשוב ולשרת בחיל האוויר. כשהגיע למפקדו עטור בזקן התקשה להסביר למפקד את השינוי שחל בו, והמפקד חשב שהוא מהתל בו. לבסוף שב לשירות הצבאי, עד לפרישתו בגיל מבוגר.
הרב לרנר שירת בזמן מלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של תא"ל במילואים רן פקר.
פעילות ציבורית
הרב לרנר היה ידוע כמומחה בעל שם עולמי למקוואות, בעיקר בשיטת חב"ד, ונסע תדיר למקומות נידחים בעולם, לסייע בבניית ופיקוח מקוואות. בסך הכול בנה לרנר עשרות מקוואות במקומות שונים בעולם, ושימש כבא כוחם של רבני חב"ד בארץ.
הרב לרנר השתתף בעסקנות ציבורית לטובת הקהילה בנחלת הר חב"ד, ובין הפעולות ייסד את שכונת חב"ד נחלת מנחם (נחלת מנחם א' ונחלת מנחם ב') בקריית מלאכי, בנה בית כנסת חב"ד בשכונה ומקווה המפואר ביותר באזור.
לרנר המציא מספר פטנטים המסייעים למבצעים השונים, כמו 'ערכת מגן' הכוללת חת"ת קטן וקופת צדקה לרכבים. בתקופת טרום תוכנית ההתנתקות, כשהתקיימה צעדה המונית לגוש קטיף בחג הגאולה י"ב תמוז הכין 20,000 בקבוקנים של כוס של ברכה עם תמונה של הרבי והרבי הריי"צ לחלוקה לצועדים.
לרנר עמד בראש ארגון "עזרת חיה מושקא".
בשנת תשע"ד הוציא לאור קונטרס "מקווה על גבי האוצר", בעניין מקווה בור על גבי בור כשיטת חב"ד לפי תקנת הרבי הרש"ב. בקונטרס סקירה על השתלשלות הדברים שהביאו לתקנת הרבי הרש"ב, וביאורים של הרבי לאורך השנים על תקנה זו. גם ניתנים הוראות למעשה בפועל באופן הכשרת מי העיר במקוה על גבי האוצר כפי הוראות הרבי הרש"ב והרבי מלך המשיח.
בי"ד אייר תשע"ה, נסע לסייע לבניית מקווה חב"ד בפיליפינים, נפטר בפתאומיות במהלך התוועדות י"ד אייר - פסח שני - מדום לב והוא בן 64 שנים.
משפחתו
- חתנו, הרב שלום בער שמולביץ - שליח הרבי לבית שאן
קישורים חיצוניים
- קונטרס "מקוה על גבי האוצר" להורדה, באתר חב"ד אינפו.