רמת גן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
שורשי קהילת חב"ד ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת | שורשי קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואפשר אף מעט קודם לכך. | ||
הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך אהבת ישראל. שמחת תורה | |||
אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו הרב גדליה שיחי'.לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ, שהיה רב באזור, ומכהן ברבנות זו עד היום לאויו"ט. | == בית הכנסת "[[סוכת שלום]]" == | ||
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז מר קריניצי היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]. | |||
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]" כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה. | |||
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]] רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאויטש]], כרב בית הכנסת מונה הרב ר' [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: רבי [[רפאל נחמן כהן]], ר' [[ישראל לייב ליפשיץ]] ועוד, מאוחר יותר התפללו שם : ר' [[אהרון אופן]], ר' [[בליקוב]] ועוד. | |||
הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך [[אהבת ישראל]]. בשמחת תורה אז המנהג היה שב[[שמחת תורה]] החסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב [[שמחה]] יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו. | |||
=== רבנות בית הכנסת והקהילה === | |||
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו הרב גדליה שיחי'.לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ, שהיה רב באזור, ומכהן ברבנות זו עד היום לאויו"ט. | |||
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. השמועה אומרת שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק, הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה למנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו חב"די. כך קם לו בית כנסת חדש של ה"שפיץ חב"די" בתרומת אחד החסידים שנדבה רוחו ותרם מגרש שלם לבנינו. שנים לאחר מכן אחר פטירת גבאי בית הכנסת המסור ר' מרדכי גרוזמן נקרא על שמו "היכל מרדכי". תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ. וכך לאחר זמן מונה לכהונה זו ועד היום ממשיך בה לאויו"ט. | במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. השמועה אומרת שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק, הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה למנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו חב"די. כך קם לו בית כנסת חדש של ה"שפיץ חב"די" בתרומת אחד החסידים שנדבה רוחו ותרם מגרש שלם לבנינו. שנים לאחר מכן אחר פטירת גבאי בית הכנסת המסור ר' מרדכי גרוזמן נקרא על שמו "היכל מרדכי". תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ. וכך לאחר זמן מונה לכהונה זו ועד היום ממשיך בה לאויו"ט. | ||
ממתפללי הית הכנסת המאוחרים בלט ר' מאיר בליזי'נסקי ע"ה, שפעל רבות בחוגים שונים באזור. | ממתפללי הית הכנסת המאוחרים בלט ר' מאיר בליזי'נסקי ע"ה, שפעל רבות בחוגים שונים באזור. | ||
אחר זמן הגיע לעיר בשליחות הרבי הרב מרדכי שיחי' גל שפתח בית חב"ד במרכז העיר ופועל בה פעילות עניפה עד היום. | אחר זמן הגיע לעיר בשליחות הרבי הרב מרדכי שיחי' גל שפתח בית חב"ד במרכז העיר ופועל בה פעילות עניפה עד היום. | ||
גרסה מ־20:24, 11 באוקטובר 2008
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
שורשי קהילת חב"ד ברמת גן נמצאים כנראה בתקופת אדמו"ר הרש"ב ואפשר אף מעט קודם לכך.
בית הכנסת "סוכת שלום"
בית כנסת חב"ד הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר דאז מר קריניצי היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין הרבי לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת באגרות קודש.
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם כ"ק אדמו"ר הריי"צ" כתובתו היום: רח' האשל פינת רח' הרוא"ה.
בבית כנסת זה התקבצו חסידים שהגיעו מרוסיה רובם תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאויטש, כרב בית הכנסת מונה הרב ר' משה אקסלרוד שכיהן ברבנות זו עד סוף חייו בעלמא דין. בבית כנסת זה התפללו בין השאר: רבי רפאל נחמן כהן, ר' ישראל לייב ליפשיץ ועוד, מאוחר יותר התפללו שם : ר' אהרון אופן, ר' בליקוב ועוד. הקהילה אופיינה ברוח חסידית מתוך אהבת ישראל. בשמחת תורה אז המנהג היה שבשמחת תורה החסידים היו הולכים מבית אחד למשנהו ומתועדים והולכים תוך כדי ריקודים ו'קולעס' ברחובות העיר. ונכנסים היו מרוב שמחה יתירה לבית הכנסת דרך חלונותיו.
רבנות בית הכנסת והקהילה
אחר פטירת הרב משה אקסלרוד נשא ברבנות בנו הרב גדליה שיחי'.לאחר זמן עזב את מקום מגוריו ועבר לחיפה. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ, שהיה רב באזור, ומכהן ברבנות זו עד היום לאויו"ט.
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. השמועה אומרת שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק, הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה למנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו חב"די. כך קם לו בית כנסת חדש של ה"שפיץ חב"די" בתרומת אחד החסידים שנדבה רוחו ותרם מגרש שלם לבנינו. שנים לאחר מכן אחר פטירת גבאי בית הכנסת המסור ר' מרדכי גרוזמן נקרא על שמו "היכל מרדכי". תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב שלום דובער שיחי' ליפשיץ. וכך לאחר זמן מונה לכהונה זו ועד היום ממשיך בה לאויו"ט. ממתפללי הית הכנסת המאוחרים בלט ר' מאיר בליזי'נסקי ע"ה, שפעל רבות בחוגים שונים באזור. אחר זמן הגיע לעיר בשליחות הרבי הרב מרדכי שיחי' גל שפתח בית חב"ד במרכז העיר ופועל בה פעילות עניפה עד היום.