משה קורדובירו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(לא אנציקלופדי\) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרמק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרמ"ק ב[[צפת]]]] | [[קובץ:הרמק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרמ"ק ב[[צפת]]]] | ||
רבי '''משה קורדובירו''', היה [[תורת הקבלה|מקובל]] גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. | רבי '''משה קורדובירו''', היה [[תורת הקבלה|מקובל]] גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. | ||
חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו. | חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר שהיו אי פעם לעם ישראל. | ||
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של [[אדם הראשון]], שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF> | כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של [[אדם הראשון]], שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF> |
גרסה מ־23:34, 21 ביוני 2014
רבי משה קורדובירו, היה מקובל גדול, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד. חי בתקופתו של האריז"ל והיה רבו. היה אחד הצדיקים הגדולים ביותר שהיו אי פעם לעם ישראל.
כאשר הספיד אותו האריז"ל העלה עליו את הפסוק: איש כי ימות, ותית אותו על עץ, מכיון שאין בו שום חטא, עליך לתלות שמת בעטיו של אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת, לולי זאת לא היה מת.[1]
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.[2]
הבעל שם טוב כותב [3] כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר[4] הוא מפרט:
- באנו בהמכתב הזה להסר מעלינו ומעל כל אנ"ש השטנה אשר המנגדים המחבלים מחבלי כרם בית ישראל רוצים לשום עלינו על לא דבר, ר"ד[5], השיטה שהאין סוף ברוך הוא הוא ממלא כל עלמין ומסבב ובתוך, ולית אתר פנוי מיניה ואפילו בדברים הנמוכים, זהו שיטת קבלת הרמ"ק זלה"ה, ועליו בניתי ויסדתי גם שיטתינו האמיתית...
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ב'
- ↑ סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם היעב"ץ. מובא בשיחות קודש שם.
- ↑ באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.
- ↑ מכתב קנ"ו.
- ↑ אולי צריך להיות:ר"ל - רחמנא ליצלן