חיים יעקב ווידרביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך מושקע ארוך וחשוב)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''חיים יעקב ווידרביץ''' (מכונה בשם "רבי יעקב קופסיקער" או "מאסקאווער רב", ב[[אידיש]]: '''ווידרעוויץ''', [[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]]-[[י"ב איייר]] [[תרע"א]]) היה מחשובי רבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכיהן כרבה של [[מוסקבה]] במשך שש עשרה שנים, לאחריהם היגר לניו יורק שם שימש כרב עדת חסידי חב"ד באמריקה ומחשובי הרבנים של היהדות החרדים בארה"ב. ערך הרבה מכתבי אדמו"ר ה'צמח צדק' ובראשם את [[שו"ת צמח צדק]].  
הרב '''חיים יעקב ווידרביץ''' (מכונה בשם ''''רבי יעקב קופסיקער'''' או ''''מאסקאווער רב'''', ב[[אידיש]]: ''''ווידרעוויץ'''', [[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]]-[[י"ב איייר]] [[תרע"א]]) היה מחשובי רבני חב"ד בדורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכיהן כרבה של [[מוסקבה]] במשך שש עשרה שנים, לאחריהם היגר לניו יורק שם שימש כרב עדת חסידי חב"ד באמריקה ומחשובי הרבנים של היהדות החרדים בארה"ב. ערך הרבה מכתבי אדמו"ר ה'צמח צדק' ובראשם את [[שו"ת צמח צדק]].  


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[דוברומיסל]] ב[[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]] לאביו הרב בנימין ווידרעוויץ.
נולד ב[[דוברומיסל]] ב[[ז' כסלו]] [[תקצ"ה]] לאביו הרב בנימין ווידרעוויץ.


בצעירותו היה חברותא של הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] ונמנה על '[[היושבים]]' שלמדו בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו, ואף הוסמך על ידו לרבנות.
בצעירותו היה חברותא של הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] ונמנה על ה'[[יושבים]]' שלמדו בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו, ואף הוסמך על ידו לרבנות.


זמן קצר לאחר שנישא לרעייתו פסיה,  החל את הקריירה הרבנית שלו והתמנה לכהן כרב העיירה צ'רניקה{{הערה|בכתיב יידי: טשערניקא.}} שבפלך [[מוהילוב]]. מהעדויות שהשתמרו בנוגע לאישיותו עולה כי היה מגמגם ומתקשה בדיבור רהוט, אך היה חביב על כל הסובבים אותו ונודע כבעל חוש הומור מפותח ולשון חדה ומושחזת בה השתמש כנגד המנסים לפגוע במסורת היהודית.
זמן קצר לאחר שנישא לרעייתו פסיה,  החל את הקריירה הרבנית שלו והתמנה לכהן כרב העיירה צ'רניקה{{הערה|בכתיב יידי: טשערניקא.}} שבפלך [[מוהילוב]]. מהעדויות שהשתמרו בנוגע לאישיותו עולה כי היה מגמגם ומתקשה בדיבור רהוט, אך היה חביב על כל הסובבים אותו ונודע כבעל חוש הומור מפותח ולשון חדה ומושחזת בה השתמש כנגד המנסים לפגוע במסורת היהודית.
שורה 32: שורה 32:


===פטירתו===
===פטירתו===
תקופת מגוריו באמריקה נמשכה כ-19 שנה עד שבשנת [[תרע"א]] חלה ונפל למשכב, ולאחר מספר חודשים נפטר בשם טוב ב[[י"ב איייר]] בהיותו בגיל שבעים ושש.
תקופת מגוריו באמריקה נמשכה כ-19 שנה עד שבשנת [[תרע"א]] חלה ונפל למשכב, ולאחר מספר חודשים נפטר בשם טוב ב[[י"ב אייר]] בהיותו בגיל שבעים ושש.


במסע הלוויתו השתתפו המונים מבני יהדות אמריקה שראו בו את מורם הרוחני, וכוחות המשטרה בקושי הצליחו לשמור על הסדר במקום.
במסע הלוויתו השתתפו המונים מבני יהדות אמריקה שראו בו את מורם הרוחני, וכוחות המשטרה בקושי הצליחו לשמור על הסדר במקום.

גרסה מ־03:30, 12 ביוני 2014

הרב חיים יעקב ווידרביץ (מכונה בשם 'רבי יעקב קופסיקער' או 'מאסקאווער רב', באידיש: 'ווידרעוויץ', ז' כסלו תקצ"ה-י"ב איייר תרע"א) היה מחשובי רבני חב"ד בדורו של אדמו"ר הצמח צדק שכיהן כרבה של מוסקבה במשך שש עשרה שנים, לאחריהם היגר לניו יורק שם שימש כרב עדת חסידי חב"ד באמריקה ומחשובי הרבנים של היהדות החרדים בארה"ב. ערך הרבה מכתבי אדמו"ר ה'צמח צדק' ובראשם את שו"ת צמח צדק.

תולדות חייו

נולד בדוברומיסל בז' כסלו תקצ"ה לאביו הרב בנימין ווידרעוויץ.

בצעירותו היה חברותא של הרב אברהם חיים רוזנבוים ונמנה על ה'יושבים' שלמדו בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק והתקשר אליו, ואף הוסמך על ידו לרבנות.

זמן קצר לאחר שנישא לרעייתו פסיה, החל את הקריירה הרבנית שלו והתמנה לכהן כרב העיירה צ'רניקה[1] שבפלך מוהילוב. מהעדויות שהשתמרו בנוגע לאישיותו עולה כי היה מגמגם ומתקשה בדיבור רהוט, אך היה חביב על כל הסובבים אותו ונודע כבעל חוש הומור מפותח ולשון חדה ומושחזת בה השתמש כנגד המנסים לפגוע במסורת היהודית.

בשנת תרט"ו התמנה כרב עדת החסידים בעיירה קופישאק שבפלך ויטבסק שם כיהן עד שנת תרכ"ז. בתקופה בה כיהן כרב בעיירה זו, הסתלק אדמו"ר ה'צמח צדק' והרב ווידרביץ היה מהמיעוט שהתקשר לבנו אדמו"ר המהר"ש וקיבל אותו על עצמו כרבי.

בשנת תרל"ו[2] נשלח על ידי אדמו"ר המהר"ש למוסקבה על מנת לכהן שם ברבנות, במקביל לחסיד נוסף מהעיר פולוצק שנשלח לשם על מנת לכהן כמשפיע[3]. כהונתו במוסקבה הייתה התקופה בה זרח שמשו כפוסק בעל שיעור קומה, ומאז ואילך חתם את שמו בצירוף שם העיר מוסקבה, מנהג שנמשך גם לאחר שהיגר לארצות הברית[4].

בתקופת כהונתו כרב במסוקבה בשנת תרמ"ג התקלקל המקווה בעיירה ליובאוויטש והוא התבקש על ידי אדמו"ר הרש"ב לפקח על הבניה שיהיה באופן הכי מהודר.

במשך שש עשרה שנים כיהן כמרא דאתרא במוסקבה, עד שבשנת תרנ"ב התחוללה מהפכה שלטונית ברוסיה הצארית, ובעקבות הפרעות שחוללו האנטישמים הרוסיים ביהודים וההחלטה על גירוש היהודים ממוסקבה, החליט להגר לניו יורק יחד עם משפחתו.

על פי המקורות המצויים בידינו, היה הרב ווידרעוויץ חסיד חב"ד הראשון שהיגר לארה"ב, ובעקבותיו היגר גם הרב אברהם חיים רוזנבוים שהיו הגרעין הראשונים להתייסדות הקהילה החב"דית בארצות הברית.

עם הגיעו לארה"ב תפס מקום של כבוד בכותל המזרח של יהדות ארצות הברית ונחשב לאחד הרבנים הגאונים המובהקים של היהדות החרדית.

בסקירה שפורסמה אודותיו אחרי פטירתו בעתון מארגען זשורנאל, מסופר שהיה לו מעמד נכבד גם בקרב אנשי העסקים היהודיים באמריקה, וגדולי הסוחרים ובעלי ההון של הקהילה היהודית היו מגיעים להיועץ בו.

בשנים מאוחרות יותר בתקופת מגוריו באמריקה, כיהן כרב בתי הכנסת החב"דיים שהוקמו ברחוב מגוריו 'הנרי', ונקראו בשם "צמח צדק נוסח האר"י" ו"בית הכנסת ליובאוויטש".

רעייתו פסיה, היתה פעילה בארגון נשות החסידים בקהילה החב"דית שהחלה להתהוות באמריקה, וייסדה בשנת תרס"ג את אגודת נשות החסידים שנקראה בשם "ליובאוויטש ליידיס איד אסוסיאיישן" (עמותת נשות ליובאוויטש)

עריכת כתבי אדמו"ר הצמח צדק

אחרי הסתלקות הצמח צדק מסרו לידיו עריכת שו"ת צמח צדק ידח עם הרב שמעון ב"ר דוד והמלאכה נמשכה מספר שנים כשלאורך כל הזמן אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הריי"צ מאוורוטש דחקו לעסוק בהדפסה. בשנת תרל"א הושלמה מלאכת העריכה של הכרך הראשון והוא נשלח להדפסה בבית הדפוס של האחים והאלמנה ראם.

בנוסף, עסק בהגהת ועריכת כתבים נוספים של אדמו"ר הצמח צדק, ומחלקם שימר בידו עותק נוסף של הכתבים שערך. לאחר פטירתו נמצאו בארכיונו כתבים שונים, ביניהם אגרת הויכוח והשלום אותה כתב ה'צמח צדק' לצורך השכנת שלום בין מחנה המתנגדים לעדת החסידים, ומתוך מטרה להגן וללמד זכות על החסידים מפני טענותיהם של המתנגדים.

פטירתו

תקופת מגוריו באמריקה נמשכה כ-19 שנה עד שבשנת תרע"א חלה ונפל למשכב, ולאחר מספר חודשים נפטר בשם טוב בי"ב אייר בהיותו בגיל שבעים ושש.

במסע הלוויתו השתתפו המונים מבני יהדות אמריקה שראו בו את מורם הרוחני, וכוחות המשטרה בקושי הצליחו לשמור על הסדר במקום.

בסיום המסע נטמן בחלקה החב"דית 'אנשי ליובאוויטש וניעז'ין' הנמצאת בשטח השיפוטי של קווינס בצידה המערבי הסמוך לשכונת קראון הייטס[5].

משפחתו

בנו ר' יוסף צבי עלה אף הוא לארצות הברית, התגורר בניו יורק בסמיכות לאביו, אך נפטר לפניו ונקבר בחלקת אנשי ליובאוויטש וניעזין באותו מקום בו נטמן אביו מספר שנים מאוחר יותר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בכתיב יידי: טשערניקא.
  2. בספר 'תולדות אברהם חיים' (רוזנבוים, עמוד כא) מסיק על פי מכתבו של הרב רוזנבוים שהתמנה כרב רק בתחילת שנת תרל"ז.
  3. ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש עמוד 71.
  4. יש לשער שאחת הסיבות לכך היתה העובדה שנשלח למוסקבה על ידי אדמו"ר המהר"ש, וכחסיד המקושר לרבו ראה בכהונתו כרב במוסקבה בשליחות הרבי חלק מאישיותו.
  5. בית העלמין ממוקם בין רחוב ליברטי לרחוב פיטקין, מזרחים לשכונת ברונזוויל ונקרא בשם "Bayside Acacia Cemetery". בין עלמין זה הינו בית העלמין החב"די הראשון בארה"ב שנרכש עוד בתחילת תקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב בשנת תרמ"ח.