יחידות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הכנה ליחידות: נסיון) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==הכנה ליחידות== | ==הכנה ליחידות== | ||
{{ציטוט צף|ה[[חסיד]] ר' [[חנוך הענדל קוגל|הענדיל]] סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר | {{ציטוט צף|ה[[חסיד]] ר' [[חנוך הענדל קוגל|הענדיל]] סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת ה[[ערלת הלב|ערלה]], וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען ({{=}} מה שלא יהיה, מערלת הלב התפטרו מיד)|[[תבנית:היום יום/י"ג אלול|היום יום, י"ג אלול]]}} | ||
כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "[[ניגון של יחידות]]"{{הערה|מתוך [[ספר הניגונים]].}}. | כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "[[ניגון של יחידות]]"{{הערה|מתוך [[ספר הניגונים]].}}. | ||
גרסה מ־05:17, 4 במאי 2014
יחידות הוא מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו.
אצל חסידים נהוג לא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו.
בדור השביעי נערכו היחידויות עם הרבי שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.
משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.
הכנה ליחידות
| " | החסיד ר' הענדיל סיפר: ידוע היה לכל החסידים, אשר ביחידות הראשונה היתה העברת הערלה, וואס ניט וואס, פון ערלת הלב איז מען גלייך פטור געווארען (= מה שלא יהיה, מערלת הלב התפטרו מיד) | " |
כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך חשבון נפש נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "ניגון של יחידות"[1].
מחול היחידות
בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי אדמו"ר הזקן[2] אדמו"ר האמצעי[3] ואדמו"ר הצמח צדק[4]) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"[5].
בעקבות רצונו של אדמו"ר הצמח צדק להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' הלל מפאריטש להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת[6].
יחידות כללית
אחרי חודש תשרי תשמ"ב, הפסיק הרבי לקבל אנשים ל"יחידות פרטית" (למעט יחידי סגולה), ומאז ה"יחידות כללית" היתה לסדר קבוע.
ב"יחידות כללית", נכנסים עשרות חסידים יחד לבית המדרש, והרבי אומר לפניהם שיחה. גם שעת ההתוועדות הינה זמן של 'יחידות'. הרבי התייחס למעמד זה כאל יחידות פרטית ממש וכמה פעמים, כשביקש חסיד להיכנס ליחידות אמר לו הרבי כי המעמד הזה הוא יחידות פרטית לכל דבר, ואף מעבר לכך.
בדרך כלל חולקו קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לבעלי אמצעים ותומכי חב"ד, יחידות לשלוחים.
יחידות לאורחים
הפעם האחרונה בה נכנסו ליחידות פרטית אצל הרבי, היו האורחים של חודש תשרי תשמ"א. לאחר שנוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות, ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נשא הרבי שיחה בפניהם, ופעמים רבות ניתנה האפשרות לעבור לפני הרבי בסיום היחידות ולתת לו פדיונות ולקבל את ברכתו או לבקש ברכה קצרה.
מקומם של היחידויות הכלליות נקבע לזאל הגדול, שם הוקף הצד האחורי במחיצות, והרבי ישב על בימה מוגבהת על יד שולחן מכוסה במפה לבנה. פעמים רבות הרבי חילק בסיום היחידות כללית דולרים לנאספים.
מלבד בחודש תשרי היו מתקיימות יחדויות נוספות כאשר הגיעו אורחים רבים, ועל פי החלטת המזכירות כאשר היה קהל גדול היו מחלקים את האורחים לפי קריטריונים מסויימים.
יחידות לעסקנים
לקריאה נוספת
- ספר היחידות מלוקט משחותיהם וממאמריהם של רבותינו נשיאי חב"ד לדורותיהם, נלקט ונערך על ידי אברהם חנוך גליצנשטיין, הוצאת קה"ת, כפר חב"ד תשמ"ט
- פנים אל פנים ממקור הברכות, פורסם בהתמים, גליון ל"א, תשרי תש"ע, מאת ישראל יהודה
- קובץ היחידות, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי
תשרי תשע"א
קישורים חיצונים
- חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם -
- גלריית תמונות מהרבי ביחידות
- - יצירת אמנות ב- 62 אלף דולר: היחידות - כתבה על גלופת העץ המתארת יחידות כללית -
- יחידות כללית בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג
-
הערות שוליים
- ↑ מתוך ספר הניגונים.
- ↑ רשימת שמעון הכופר.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן.
- ↑ "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל כ"ק אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראושיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.
- ↑ רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן.
- ↑ מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.