המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:54, 18 במרץ 2014

המלך בשדה הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד אדמו"ר הזקן האומר שבחודש אלול, הקב"ה נמשל למלך בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל יהודי בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם.

המשל בלשונו של אדמו"ר הזקן

בספר לקוטי תורה כותב שבחודש אלול מאירים י"ג מידות הרחמים ואז הקב"ה קרוב לכל יהודי. להבנת העניין מביא אדמו"ר הזקן את המשל הבא:

"משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה".^[1].

על משל זה כתבו אדמו"רי חב"ד דרושי חסידות רבים המבארים עד כמה דייק אדמו"ר הזקן בלשונו, וכמה מקביל כל פרט במשל לנמשל. הרבי הרחיב ביאורים אלו בעשרות של שיחות קודש ומאמרים ואף הזכיר את הביטוי 'המלך בשדה' אלפי פעמים באגרות ששלח בחודש אלול ובסמיכות לו.

הוספת אדמו"ר הריי"צ

כשהעתיק האדמו"ר הריי"צ משל זה, הוא הוסיף בו כמה מילים כשהדוגמא המוחשית להוספות מתבטאת במשפט "אז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו" שם הוסיף אדמו"ר הריי"צ "רשאים ויכולים", או בסיום המשל שם כתב אדמו"ר הזקן "הרי הם הולכים אחריו" והרבי הריי"צ כתב "כולם הולכים אחריו".

רמז לסיבת הדבר ניתן למצוא בפעם הראשונה בה ביאר הרבי את מאמרו זה של אדמו"ר הזקן^[2] זוהי לשון השיחה אותה אמר הרבי בבכיות עצומות:

"ויש לומר, שטעם השינויים הוא בהתאם להשינוי בהמעמד ומצב בדורו של אדמו"ר הזקן לדורנו זה – שבזמנו של אדמו"ר הזקן לא היה צורך להבהיר ("באַוואָרענען") כל כך, מה שאין כן בדורנו זה.

– אחד החסידים שהי' בזמנו של אדמו"ר הזקן ואחר כך בזמנו של אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, אמר, שפעם היו אומרים "קורצע תורות" [שהרי גם המאמרים הארוכים של אדמו"ר הזקן הם "בקיצור" לגבי אריכות המאמרים בדורות שלאח"ז] שהיו פועלים פעולתם ("עס האָט דערנומען"), מה שאין כן כיום... ואם הדברים אמורים לגבי הזמן ההוא, בימינו אלה על אחת כמה וכמה!

וההסברה בזה:

בנוגע לשינוי הא' – בדורו של אדמו"ר הזקן היה מספיק לומר ש"רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו", ולא היה צורך להוסיף יותר, מה שאין כן בדורנו זה צריכים להוסיף בפירוש ש"רשאים ויכולים כו' להקביל פניו".

ועד"ז בנוגע לשינוי הב' – שבדורו של אדמו"ר הזקן מספיק לומר ש"בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו", ומובן מאליו ש"הם" קאי על אלה שאודותם מדובר לפנ"ז; מה שאין כן בשביל דורנו זה – הדור שבו חי ("געלעבט און לעבט") כ"ק מו"ח אדמו"ר – הוסיף בהמאמר ששלחו בכל מרחבי תבל ש"כולם הולכים אחריו", כדי להבהיר בבירור (שלא יהי' מקום לטעות) שהכוונה היא לכולם ממש, גם אלה שהמלך הראה להם פנים שוחקות ולא הועיל להם, גם הם – כולם – הולכים אחריו."

אירוע שמיימי

בחודש אלול של שנת תשל"ג, קרא הרבי לכנס את ילדי ישראל בכל מקום לכינוסים של תורה, תפילה וצדקה, ובפרט ליד הכותל המערבי, "ולהסבירם המשל המובא בליקוטי תורה שבחודש אלול הקב"ה הוא כמשל צלך שקודם בואו יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה... ובזה יפעלו 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' להשבית אויב ומתנקם'".

כמה שבועות לאחר מכן, בעיצומו של יום הכיפורים תשל"ד, פרצה מלחמת יום הכיפורים - אז הובנה פשרה של הוראה זו...

בא' באלול תשמ"ב מחה הרבי על אופן אמירת הדרשות בחודש אלול באופן של רוגז, ואמר: המלך עומד בשדה, מראה לכל יהודי פנים שוחקות, ועומד לו אדם זה וצועק ומבזה את בן המלך, שומו שמים, והתירוץ - שאינו יודע את משלו של אדמו"ר הזקן, וגם אם היה יודע מי היה יודע אם לא היה אומר איפכא מסתברא...^[3]

קישורים חיצוניים

זלמן טייכטל, מלך בשדה, קונטרס עם מאמר אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה וביאורים, מכון תורת חיים, אלול תשע"ב -

הערות שוליים

↑ ליקוטי תורה, פרשה ראה, לב, א.
↑ בשבת פרשת נצבים ה'תש"י.
↑ וידאו.

[1] ליקוטי תורה, פרשה ראה, לב, א.

[2] בשבת פרשת נצבים ה'תש"י.

[3] וידאו.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 בספר [[לקוטי תורה]] כותב שבחודש אלול מאירים [[י"ג מידות הרחמים]] ואז הקב"ה קרוב לכל יהודי. להבנת העניין מביא אדמו"ר הזקן את המשל הבא:
-"משל ל[[מלך]] שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה".{{הערת שוליים|[[ליקוטי תורה]], פרשה ראה, לב, א.}}.
+"משל ל[[מלך]] שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה".{{הערת שוליים|[[ליקוטי תורה]], פרשה ראה, לב, א.}}.
 על משל זה כתבו אדמו"רי חב"ד דרושי חסידות רבים המבארים עד כמה דייק אדמו"ר הזקן בלשונו, וכמה מקביל כל פרט במשל לנמשל. הרבי הרחיב ביאורים אלו בעשרות של שיחות קודש ומאמרים ואף הזכיר את הביטוי 'המלך בשדה' אלפי פעמים באגרות ששלח בחודש אלול ובסמיכות לו.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 "ויש לומר, שטעם השינויים הוא בהתאם להשינוי בהמעמד ומצב בדורו של אדמו"ר הזקן לדורנו זה – שבזמנו של אדמו"ר הזקן לא היה צורך להבהיר ("באַוואָרענען") כל כך, מה שאין כן בדורנו זה.
-– אחד ה[[חסיד]]ים שהי' בזמנו של אדמו"ר הזקן ואח"כ בזמנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]], אמר, שפעם היו אומרים "קורצע תורות" [שהרי גם המאמרים הארוכים של אדמו"ר הזקן הם "בקיצור" לגבי אריכות המאמרים בדורות שלאח"ז] שהיו פועלים פעולתם ("עס האָט דערנומען"), מה שאין כן כיום... ואם הדברים אמורים לגבי הזמן ההוא, בימינו אלה על אחת כמה וכמה!
+– אחד ה[[חסיד]]ים שהי' בזמנו של אדמו"ר הזקן ואחר כך בזמנו של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]], אמר, שפעם היו אומרים "קורצע תורות" [שהרי גם המאמרים הארוכים של אדמו"ר הזקן הם "בקיצור" לגבי אריכות המאמרים בדורות שלאח"ז] שהיו פועלים פעולתם ("עס האָט דערנומען"), מה שאין כן כיום... ואם הדברים אמורים לגבי הזמן ההוא, בימינו אלה על אחת כמה וכמה!
 וההסברה בזה: