מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: {{ציטוטון|מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם}}{{הערה|קטע שיחה מתוך ספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: {{ציטוטון|מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם}}{{הערה|קטע שיחה מתוך ספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.}}. | ||
החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש{{ציטוטון|עם | החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש{{ציטוטון|עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו}}{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]] תש"ט עמוד 171.}}. | ||
===היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד=== | ===היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד=== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
*הרב [[יוחנן גוראריה]], '''חקרי מנהגים''', מכון [[אהלי שם]] תשס"ו (2 כרכים). | *הרב [[יוחנן גוראריה]], '''חקרי מנהגים''', מכון [[אהלי שם]] תשס"ו (2 כרכים). | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''אוצר מנהגי חב"ד''', [[היכל מנחם]] תשנ"ו (2 כרכים). | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''אוצר מנהגי חב"ד''', [[היכל מנחם]] תשנ"ו (2 כרכים). | ||
*הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], '''לקט | *הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]], '''לקט הליכות ומנהגי שבת קודש''', ניו יורק תשנ"ו. | ||
*הרב [[טוביה בלוי]], '''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם.נט]].}}, [[חזק יוזמות חינוכיות]] [[תשע"ד]]. | *הרב [[טוביה בלוי]], '''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם.נט]].}}, [[חזק יוזמות חינוכיות]] [[תשע"ד]]. | ||
*הרב [[שבתי יונה פרידמן]], '''בירורי מנהגים''', הוצאת המחבר תש"ע. | *הרב [[שבתי יונה פרידמן]], '''בירורי מנהגים''', הוצאת המחבר תש"ע. | ||
גרסה מ־22:11, 12 במרץ 2014
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
המנהג הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן הגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה.
בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו[1]. היחס למנהגים הוא מקודש ביותר, וספרים רבים בספרות ההלכתית מוקדשים לחקר המנהגים, לתיעודם, ולהפצתם.
מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה.
היחס למנהגים בתורה חב"ד
המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: "מנהג ישראל תורה היא"[2].
בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.
באופן מיוחד, הרבי מדגיש את החשיבות שיש לייחס למנהגי ישראל בתחום החינוך, שיש להקדים ולחנך את הילד על יסודות המנהג מכיוון שיש במנהג אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו[3].
היחס לחשיבותם של המנהגים לא הצטמצם לתחום ההגות וההוראה בלבד, אלא היו מקרים בהם מסרו גדולי ישראל את נפשם בכדי למנוע מהגויים לפגוע במסורת המנהגים של עם ישראל, ובאסיפת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג אדמו"ר הצמח צדק נאסר 21 פעמים ומסר את נפשו בפועל כדי למנוע חקיקה ממשלתית שתפריע לקיום ושמירת מנהגים אלו[4].
היחס למנהגי חב"ד
בתוך המנהגים עצמם, רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות עצומה למנהגים שהונהגו על ידי נשיאי תורת החסידות, והתבטאו שהשמירה עליהם מוסיפה ביראת שמים, ובהיבטים מסויימים, חשובה אפילו יותר מאשר השמירה על גדרי ההלכה עצמה[5].
אדמו"ר הריי"צ אמר: "מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם"[6].
החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש"עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו"[7].
היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד
למרות גודל קדושתם של מנהגי ישראל, אצל חסידי חב"ד מקפידים לנהוג רק במנהגים שיש עליהם מסורת מפורשת מרבותינו נשיאינו או ממה שמקובל אצל חסידים וכדומה, ולא לאחוז במנהגים של חצרות ועדות אחרות.
יחס זה, שאוב מיחסם של רבותינו נשיאינו למנהגים אלה.
בין השאר, במסורת החסידית מסופר על אדמו"ר המהר"ש ששלל באופן מוחלט קיום מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית[8].
יחד עם זה, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד[9].
חידוש מנהגים
הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים – עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה – גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"[10].
מקורות המנהגים
המנהגים מתחלקים לסוגי מקורות שונים, הקובעים את חשיבות השמירה על המנהגים:
- מנהגי רבותינו נשיאינו - מנהגים שנשיאי חב"ד נהגו בהם ברבים ובפרסום.
- ספר המנהגים - מנהגים המופיעים בספר המנהגים והוגהו על ידי הרבי.
סוגי מנהגים
- מנהגי יום-יום
- כתיבת ברוך ה' (בראשי תיבות: ב"ה) בראש כל מכתב.
- מאורעות ומועדים
- תספורת / אפשערניש - גזיזת שערות הראש של הילד בגיל שלוש שנים.
- מנהגי יום הולדת.
- ליל ניטל - אי לימוד תורה בליל הולדתו של מייסד הנצרות.
- חנוכת הבית - להתחיל את המגורים בבית חדש בענינים של תורה ומצוות.
לקריאה נוספת
מנהגים כלליים
- הרב אברהם יצחק שפרלינג-דנציג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול תשכ"א.
- הרב יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
- הרב יוסף ליווי, מנהג ישראל תורה (6 חלקים).
- הרב דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק (8 כרכים).
- ספר מנהגים - טירנא.
מנהגי חב"ד
- הרב מנחם זאב גרינגלס והרב יהודה לייב גרונר, ספר המנהגים, קה"ת תשכ"ו.
- הרב יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, מכון אהלי שם תשס"ו (2 כרכים).
- הרב יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד, היכל מנחם תשנ"ו (2 כרכים).
- הרב מיכאל אהרון זליגסון, לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, ניו יורק תשנ"ו.
- הרב טוביה בלוי, על מנהגים ומקורותיהם[11], חזק יוזמות חינוכיות תשע"ד.
- הרב שבתי יונה פרידמן, בירורי מנהגים, הוצאת המחבר תש"ע.
קישורים חיצוניים
- נחמה גרייזמן, חשיבותו של המנהג בתורת ישראל
- הרב יצחק זאב כהנא, היחס בין ההלכה והמינהג, אתר דעת
- תבנית:HebrewBooksPage
- הרב מרדכי מנשה לאופר, היחס החב"די למנהגי הספרדים, מתוך מדור 'ניצוצי רבי' בשבועון התקשרות
- הרב טוביה בלוי, מנהגי חב"ד - רק מה שקבעו רבותינו נשיאינו!
הערות שוליים
- ↑ כלשון הפסוק בספר משלי (פרק ח פסוק י): "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך".
- ↑ תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כ' עמוד ב. משפט זה התפשט בתפוצות ישראל והועתק רבות בספרות התורנית, אדמו"ר הזקן מזכיר משפט זה בשולחן ערוך שכתב במספר מקומות: או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
- ↑ לקוטי שיחות חלק א' עמ' 244. השיחה עובדה בכמה בימות, ביניהם בעלון ביאורי הגדה של מכון אור החסידות עמ' 4
- ↑ פרטי האסיפה מסופרים באריכות בספר התולדות של הצמח צדק, פרק יג.
- ↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) תרצ"ו-חורף ת"ש, עמוד 112.
- ↑ קטע שיחה מתוך ספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.
- ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תש"ט עמוד 171.
- ↑ להרחבה, ראו מגדל עז עמוד רטו.
- ↑ ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח.
- ↑ אגרות קודש חלק יט עמוד ריב.
- ↑ ההקדמה לספר באתר שטורעם.נט.
