אין תקציר עריכה
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 4: שורה 4:


==ייסוד הקהילה==
==ייסוד הקהילה==
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרה"ח הגאון הרב מנחם מנדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם ביה"כ התפללו לפי נוסח האר"י ז"ל וכן נערכו התוועדויות בי"ט כסלו, חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד תניא וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש לאדמור הריי"צ והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי אגודת חב"ד בארה"ק בפטירתו בז' אדר א' תש"ו נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרה"ח יחיאל מיכל דבורסקין לכהן בראש הקהילה. בניו של הרמ"מ קופרשטוך דאגו לקיים בביה"כ ע"ש הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות יט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי נגן חב"דיים ומשפיעים . לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], ומשפחת הרב [[גרשון חן]].
קהילת חב"ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב"ד בארץ. ב-1934 עלה לחיפה הרה"ח הגאון הרב מנחם מנדל קופרשטוך והקים בה קהילה חב"דית, בביתו שהיה גם ביה"כ התפללו לפי נוסח האר"י ז"ל וכן נערכו התוועדויות בי"ט כסלו, חגי הגאולה ובמועדים חב"דים. לימד תניא וחסידות בכל שבת במהלך הסעודה שלישית. הרב קופרשטוך היה מקושר בלב ובנפש לאדמור הריי"צ והוא שהטיל עליו להיות ממיסדי אגודת חב"ד בארה"ק בפטירתו בז' אדר א' תש"ו נתיתמה הקהילה בחיפה ובנו, ר' גרשון זאב נתבקש למלא את מקומו אך סרב והחליט לחפש אחר רב חב"די שינהיג את הקהילה. כך נבחר הרה"ח יחיאל מיכל דבורסקין לכהן בראש הקהילה. בניו של הרמ"מ קופרשטוך דאגו לקיים בביה"כ ע"ש הרב קופרשטוך בחיפה התוועדויות יט כסלו ברוח חב"ד עם בעלי נגן חב"דיים ומשפיעים . לערך ב[[תש"י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב"ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]], ומשפחת הרב [[גרשון חן]].


כבר בשנת תשי"ב כתב הרבי לרב דוברוסקין: "ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם".
כבר בשנת תשי"ב כתב הרבי לרב דוברוסקין: "ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב"ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם".


באותה תקופה היה [[מקוה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י.
באותה תקופה היה [[מקוה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל"י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב"ד|שיטת חב"ד]] יקצה לו הרבי 150 ל"י.


בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: "נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה".
בתשי"ד כותב הרבי לרב [[גרשון חן]]: "נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר"י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה".
שורה 32: שורה 32:
במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.
במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.


בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.
בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.


===בתי חב"ד בעיר===
===בתי חב"ד בעיר===
שורה 50: שורה 50:


==ידידי חב"ד בעיר==
==ידידי חב"ד בעיר==
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר בכינוס [[תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל"א בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".
רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת [[הרבנות הראשית]] ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר בכינוס [[תורה]] בישיבת [[חב"ד]]: "עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל", הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב"ד, שהחל מסבו ה"לוגער רב" שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל"א בפמלייתו של הנשיא [[שז"ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: "ער איז מיין אלטע גוטע פריינד" (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב"[[יחידות]]" נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה"ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. "הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו"ל", סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק "זהו מידי אישי".


==השלוחים==
==השלוחים==