אדם (אצילות): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון קל)
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 8: שורה 8:
וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על-ידי השרים.
וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על-ידי השרים.


'''ב'''. כי אדם בגימטריא [[שם מ"ה|מ"ה]], שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים:  
'''ב'''. כי אדם בגימטריא [[שם מ"ה|מ"ה]], שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים:


א. מה - אין ואפס, בלי מהות דבר-מה.
א. מה - אין ואפס, בלי מהות דבר-מה.
שורה 14: שורה 14:
ב. מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל).
ב. מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל).


וכך הן הספירות באצילות - מהות דבר, אבל בבחינת ביטול בתכלית, ולכן הספירות ב[[עולם האצילות]] [[התכללות הספירות|מתכללות]] זו בזו - [[עולם התיקון]], ולא כמו ב[[עולם התוהו]] שאינן מתכללות.
וכך הן הספירות באצילות - מהות דבר, אבל בבחינת ביטול בתכלית, ולכן הספירות ב[[עולם האצילות]] [[התכללות הספירות|מתכללות]] זו בזו - [[עולם התיקון]], ולא כמו ב[[עולם התוהו]] שאינן מתכללות.


{{סגל}}
{{סגל}}


[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:עולמות]]

גרסה מ־22:03, 12 במרץ 2014

אדם - כינוי מיוחד לעולם האצילות - אדם העליון.

בנוסף לכך שציור הספירות בכלל הוא "כמראה אדם", באצילות ישנן ב' סיבות מיוחדות שלכן נקרא בתואר אדם:

א. כי אדם מלשון אדמה לעליון, שהוא ענין האצילות מלשון "ויאצל מן הרוח", כלומר, שכמו שכשנר מדליק נר אחר האש היא אותה אש, כך הנאצל (עולם האצילות) דומה למאציל (כתר).

כי בחינת אצילות הוא המשכת וגילוי בחינת האור שהיה בהעלם שלמעלה מעולם האצילות - לתוך הכלים שבעולם האצילות, ואין אור זה בבחינת מהות אחרת - בריאה חדשה בדרך יש מאין. וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על-ידי השרים.

ב. כי אדם בגימטריא מ"ה, שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים:

א. מה - אין ואפס, בלי מהות דבר-מה.

ב. מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל).

וכך הן הספירות באצילות - מהות דבר, אבל בבחינת ביטול בתכלית, ולכן הספירות בעולם האצילות מתכללות זו בזו - עולם התיקון, ולא כמו בעולם התוהו שאינן מתכללות.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")