מאיר איטקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
ר' מאיר נולד להוריו ר' חיים שניאור זלמן ומרת שיינא איטקין, בעיירה החסידית [[נעוול]] שב[[רוסיה]]. בנערותו למד בישיבות המחתרתיות בעיר נעוול ו[[פאלאצק]] ביניהם אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] | ר' מאיר נולד להוריו ר' חיים שניאור זלמן ומרת שיינא איטקין, בעיירה החסידית [[נעוול]] שב[[רוסיה]]. בנערותו למד בישיבות המחתרתיות בעיר נעוול ו[[פאלאצק]] ביניהם אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ר' [[יהודא עבער]] וה[[משפיע]] ר' [[זלמן משה היצחקי]]. | ||
בשנת [[תש"א]] ב[[ו' אדר]], נשא לאשה ב[[לנינגרד]] את מרת סימא חאשא, בתו של ר' [[יצחק רסקין]]. | בשנת [[תש"א]] ב[[ו' אדר]], נשא לאשה ב[[לנינגרד]] את מרת סימא חאשא, בתו של ר' [[יצחק רסקין]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בדמן [[מלחמת העולם השניה]], כשהקרבות התקרוב למקום מגוריהם, ברחו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטאן]], ושם התעסק בהתמסרות מיוחדת לטובת הכלל. בשנת [[תש"ו]] [[יציאת רוסיה תש"ו|כשנוצרה האפשרות לברוח מרוסיה]], הבריחו את הגבול ל[[פולין]]. אחרי תלאות רבות הגיעו ל[[צרפת]], שם השתכנו בעיר [[פריז]] יחד עם ידידים נוספים כתחנת מעבר, ובשנת [[תשי"ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]]. | בדמן [[מלחמת העולם השניה]], כשהקרבות התקרוב למקום מגוריהם, ברחו כמו חסידים רבים ל[[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטאן]], ושם התעסק בהתמסרות מיוחדת לטובת הכלל. בשנת [[תש"ו]] [[יציאת רוסיה תש"ו|כשנוצרה האפשרות לברוח מרוסיה]], הבריחו את הגבול ל[[פולין]]. אחרי תלאות רבות הגיעו ל[[צרפת]], שם השתכנו בעיר [[פריז]] יחד עם ידידים נוספים כתחנת מעבר, ובשנת [[תשי"ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]]. | ||
בתחילה גרו בעיר [[פילדלפיה]], וכעבור כמה שנים עברו ל[[קראון הייטס]]. בשנת [[תשכ"ז]] קנו את הבית הקרוב ביותר ל-[[770]] | בתחילה גרו בעיר [[פילדלפיה]], וכעבור כמה שנים עברו ל[[קראון הייטס]]. בשנת [[תשכ"ז]] קנו את הבית הקרוב ביותר ל-[[770]] ועברו להתגורר בו. | ||
ר' מאיר התפרסם בזכות נוהגו המפורסם לומר [[לחיים]] על [[משקה]] עם 96% אלכוהול. למד במשך שנים חברותא עם הרב [[יהודה חיטריק]]. | ר' מאיר התפרסם בזכות נוהגו המפורסם לומר [[לחיים]] על [[משקה]] עם 96% אלכוהול. למד במשך שנים חברותא עם הרב [[יהודה חיטריק]]. | ||
גרסה מ־21:59, 12 במרץ 2014
ר' מאיר איטקין (כ' תמוז תרע"א - י"ז אלול תשס"ז), בוגר ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה, ומסר נפשו על שמירת התורה והמצוות.
תולדות חייו
ר' מאיר נולד להוריו ר' חיים שניאור זלמן ומרת שיינא איטקין, בעיירה החסידית נעוול שברוסיה. בנערותו למד בישיבות המחתרתיות בעיר נעוול ופאלאצק ביניהם אצל ראש הישיבה ר' יהודא עבער והמשפיע ר' זלמן משה היצחקי.
בשנת תש"א בו' אדר, נשא לאשה בלנינגרד את מרת סימא חאשא, בתו של ר' יצחק רסקין.
בדמן מלחמת העולם השניה, כשהקרבות התקרוב למקום מגוריהם, ברחו כמו חסידים רבים לסמרקנד שבאוזבקיסטאן, ושם התעסק בהתמסרות מיוחדת לטובת הכלל. בשנת תש"ו כשנוצרה האפשרות לברוח מרוסיה, הבריחו את הגבול לפולין. אחרי תלאות רבות הגיעו לצרפת, שם השתכנו בעיר פריז יחד עם ידידים נוספים כתחנת מעבר, ובשנת תשי"ג הגיעו לארצות הברית.
בתחילה גרו בעיר פילדלפיה, וכעבור כמה שנים עברו לקראון הייטס. בשנת תשכ"ז קנו את הבית הקרוב ביותר ל-770 ועברו להתגורר בו.
ר' מאיר התפרסם בזכות נוהגו המפורסם לומר לחיים על משקה עם 96% אלכוהול. למד במשך שנים חברותא עם הרב יהודה חיטריק.
נפטר כחודשיים לאחר שמלאו לו תשעים ושש שנים, בליל שבת קודש פרשת כי תבא, י"ז אלול תשס"ז לצד בני משפחתו.
משפחתו
- אשתו גב' סימא חישא איטקין.
- בנו ר' חיים שניאור זלמן איטקין.
- בנו ר' מענדל איטקין.
- חתנו ר' יוסף יצחק גייסינסקי - שליח כ"ק אדמו"ר מה"מ בגרייט נעק ניו יארק.
