חומש תורה תמימה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ביקורת) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הטענה העיקרית כלפי מחבר הספר, שהוא ליקט את מאמרי חז"ל בצורה לא מדוייקת, והם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים. | הטענה העיקרית כלפי מחבר הספר, שהוא ליקט את מאמרי חז"ל בצורה לא מדוייקת, והם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים. | ||
בנוסף, יש המפקפקים בספר זה ובמחברו וסוברים כי המחבר | בנוסף, יש המפקפקים בספר זה ובמחברו וסוברים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]]', ובספר נמצאים ענינים מפוקפקים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 מחקר בנושא] {{שטורעם}}}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||
גרסה מ־16:14, 6 בפברואר 2014
חומש תורה תמימה, הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.
היחס של רבותינו נשיאינו
השימוש בחומש
אדמו"ר הריי"צ וכן הרבי השתמשו בספר בשעת קריאת התורה. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד[1], ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ההתוועדות, אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה, [2].
הוראה ללמוד מתוך החומש
בשנת תשמ"ט הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר[3].
חלוקת החומש כפרס
למרות שהרבי השתמש בעצמו בחומש זה, כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים[דרוש מקור][4].
ביקורת
הטענה העיקרית כלפי מחבר הספר, שהוא ליקט את מאמרי חז"ל בצורה לא מדוייקת, והם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים.
בנוסף, יש המפקפקים בספר זה ובמחברו וסוברים כי המחבר השתייך לתנועת ההשכלה', ובספר נמצאים ענינים מפוקפקים[5].
הערות שוליים
- ↑ הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252.
- ↑ יתכן בשל פירושו המפוקפק של אפשטיין לחומש, ראה בהמשך הערך
- ↑ מחקר בנושא
