מידות שבשכל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסי מתל אביב (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם, הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. | |||
'''מידות בשכל''' הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא ה[[שכל]] המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי אדה"ז תקס"ו]}}. | מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי אדה"ז תקס"ו]}}. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | ||
מידות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | מידות שכליות אלו נקראים "[[ז"ת]] ד[[אימא]]", שהוא [[כתר]] ל[[ז"א]], ושורשן הוא מ[[כתר]] של [[אריך אנפין]] (דהיינו ה[[רצון]] העליון), והוא כענין [[קול]] פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות [[א]] הוא [[שורש]] כל ה[[אותיות]], והוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול. | ||
מקום זה | מקום זה, המידות שבשכל, הוא המקום בו נתהוה [[שבירת הכלים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&hilite=12593bee-5ee1-437f-b711-e7c364ecc1a9&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=451 אדמו"ר הצמח צדק]}}. | ||
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "[[ע]]' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}. | בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "[[ע]]' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32927&hilite=dba783f3-5c47-435f-b9db-698c531b56ca&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה]. ראה עוד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30540&hilite=973dcf40-2b08-4d07-818d-c009cbefce1f&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=145 בספר הערכים לר' יואל כהן]}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־03:13, 25 בספטמבר 2013
מידות בשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם, הוא השכל המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"[1]. לדוגמא, התעוררות המידות בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות אהבה או יראה. התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל בדעתו אם עליו לעורר בקרבו אהבה להשי"ת או יראה. גם בשכל יש את הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו.
מידות שכליות אלו נקראים "ז"ת דאימא", שהוא כתר לז"א, ושורשן הוא מכתר של אריך אנפין (דהיינו הרצון העליון), והוא כענין קול פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות א הוא שורש כל האותיות, והוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.
מקום זה, המידות שבשכל, הוא המקום בו נתהוה שבירת הכלים[2].
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].