צפת – הבדלי גרסאות

הקהילה המוכרת לנו היום, המהווה את הריכוז החבד"י השני בגודלו בישראל, ראשיתה בשנת [[תשל"ד]], אז נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] ע"ה, לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]] ע"ה, הרב [[אהרן יצחק לייכטר]] ע"ה, הרב [[שמואל גולדשטיין]] ע"ה, הרב [[אברהם גולדברג]] ע"ה, ויבדלחט"א הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיותה את הגרעין הראשון של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], עת הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על השליחות האלוקית המיוחדת, בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. כיום, השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר.

גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה מגני ילדים ועד ישיבה לבחורים וסמינר לבנות, ומוסדות ל[[בעלי תשובה]].

 

מוסדות [[אור מנחם צפת]] - תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות - בהנהלת הרב שניאור זלמן אליהו הכהן הענדל.

מוסדות בית לוי יצחק - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי

מוסדות בית חנה - תיכון לבנות וסמינר - בהנהלת הרב שלמה רסקין.