נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד|*]] | |||
[[קטגוריה:שכונות חב"דיות]] | |||
גרסה מ־20:59, 12 ביולי 2013
שכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, נוסדה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א בשנת תשכ"ט. כיום מתגוררים בה מאות משפחות חב"דיות, ובה מוסדות חינוך רבים.
תהליכי בנייה
כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם, עד אשר הגיעו לקרית מלאכי, וראו כי יש בה שכונה בהקמה שאינה מאוכלסת. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג שבט תשכ"ט: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א מהרב אפרים וולף ע"ה לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של שלוחים שיבואו לקרית מלאכי. ובסמיכות לשבת פרשת זכור הגיעו המתיישבים הראשונים להתיישב בנחל'ה.
בשנת תשל"א הציע הרבי לפתוח גמ"ח בראשות הרב בערל ריקמן.
בשנת תשל"ב נפתחה ישיבת תומכי תמימים בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב מרדכי קוזלינר ע"ה.
בשנת תשל"ג - בהתעסקותו של ר' מוטל קוזלינר הוקם ועד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, והכולל. חברי הועד: הרב יצחק ירוסלבסקי, הרב גורדצקי, הרב מרדכי קוזלינר, הרב לוי פרסמן, הרב אלתר הבר, הרב משה חכשוילי, הרב ברל ריקמן, הרב אלייב.
ספר תורה מהרבי
בשנת תשכ"ט, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו 770. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד באה"ק תובב"א, נשלח ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה – האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.
הרבי הסביר את סיבת שליחת הספר תורה, כי הם נשלחו לקראת פסח שכן במהלכו צריכים להוציא שני ספרי תורה.
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שבקראון הייטס. הרבי הורה שהרב זלמן שמעון דבורקין, רב השכונה, יבחר את השלושה.
המשלוח נקבע ליום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב יוחנן גורדון. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו להתראות עם המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש.
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים. הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום י"ט בניסן, ד' חול המועד פסח, בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת תשס"ט, לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי. ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת מפטיר.
תפקידים בקהילה
- רב הקהילה - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.
- משפיע הקהילה - הרב מיכאל מישולובין.
- יו"ר ועד השכונה - הרב מרדכי גורודצקי.
- מזכיר הועד - הרב אברהם אלתר הבר
- מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב שמואל אליעזר קוזלינר
- יו"ר 'ועד המוסיפין' - הרב אברהם (בומי) פרידלנד.
- מנהל בית חב"ד - הרב ליפא קורצוויל.
- גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - הרב אליהו וולוביק.
- רב אנ"ש מק"ק ביכנ"ס עולי גרוזיה ורב ראשי ליהדות גרוזיה - הרב חכם משה מיכאלשוילי.
- מנהל תלמוד תורה וישיבת בית הר"מ - הרב נתן וולף.
- ראש ישיבת בית הר"מ - הרב שלום דובער כהן
- נציג חב"ד בעירייה - ר' חיים שטיינר.
- ראש כולל האברכים - הרב שמואל כהן.
- מנהל בית כנסת לצעירים - הרב אליהו וילהלם.
- משפיע בית כנסת לצעירים - הרב משה הבר.
- מנהלי חמ"ה - הרב שלום בער גורליק, הרב שמואל לוין.