יעקב יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (בעבודה)
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[תמונה:יעקב יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב יוסף]]
[[תמונה:יעקב יוסף.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב יוסף]]
הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]]-[[ב' אייר]] [[תשע"ג]]) היה חבר כנסת מטעם תנועת ש"ס, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] 'חזון יעקב' ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. כיהן גם כאחד מראשי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]].
הרב '''יעקב יוסף''', [[חבר כנסת]] לשעבר מטעם [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. שימש גם כאחד מרבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]].


==תולדות חייו==
== קורות חיים ==
נולד בכ[[תשרי]] [[תש"ז]] בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת פורת יוסף ובישיבת קול תורה וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, והוסמך לכהונת [[רב]].
נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "[[קול תורה (ירושלים)|קול תורה]]" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב]].


בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים נוראים ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע"ג]].


בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, וכיום הוא עומד בראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, ומורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה". במשך השנים, על אף מחלוקות גדולות בהלכה שהיו בינו לבין אביו (פרשת פפושדו לדוגמה), צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.<ref>‏[http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=101133 ע"פ תשובה של אחיו הרב הרב אברהם יוסף]. {{כלומר}}‏</ref>
== בעסקנות ==
בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם [[מפלגת ש"ס]], אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.


הרב יעקב יוסף הינו איש [[שלמות הארץ]] בניגוד לאביו שתמך בעבר בעיקרון "שטחים תמורת שלום" בתנאים מסוימים. הוא מרבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]]. כיום הוא משמש גם כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.  
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה".


לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם ה[[ראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית חולים.
במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.  
הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד 'מגדולי הפוסקים של דורנו'.


בשנת [[תש"ע]] עורר סערה כאשר הורה ללכת לבית המשפט בניגוד לפסק דינו של אביו הרב [[עובדיה יוסף]], מכיון שבתי החינוך בעיר [[עמנואל]] לא הכניסו חלק מהבנות ממוצא ספרדי, מכיון שלדבריהם בנות אלו אינם עומדים בקריטריונים הדתיים של בית הספר. לעומת זאת 30% מבית הספר הינם מבתים ספרדיים. בג"ץ הורה לסגור את בתי החינוך האשכנזיים, וכאשר ארבעים ושלושת ההורים החרדים שלחו את ילדיהם ללמוד ב[[בני ברק]] הם נאסרו על ידי המשטרה. בתגובה התקיימה הפגנות בערים ירושלים ובני ברק, בהם השתתפו בסביבות המאתים וחמישים אלף איש.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55442 חב"ד אינפו].}} לאחר שבדרשתו השבועית של אביו הרב [[עובדיה יוסף]] במוצאי שבת שאח"כ הוא  תקף בחריפות יתר את העותרים וקבע כי הרימו יד בתורת משה ואין להם חלק לעולם הבא, הודיע הרב יעקב יוסף כי הוא פורש מהמאבק.
מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמא, פרשת פפושדו}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו{{הערה|[http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=101133 ע"פ תשובה של אחיו הרב הרב אברהם יוסף{{כלומר}}.}}.


לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים נוראים ביום ב' אייר "תפארת שבתפארת" תשע"ג.
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם ה[[ראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]].
 
הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.
 
בשנת [[תש"ע]] עורר סערה כאשר הורה ללכת ל[[בית משפט|בית המשפט]] בניגוד ל[[פסק דין|פסק דינו]] של אביו הרב [[עובדיה יוסף]]. הסערה התחוללה מכיון שמוסדות החינוך בעיר [[עמנואל]] לא הכניסו חלק מהבנות ממוצא ספרדי, מכיון שלדבריהם בנות אלו אינם עומדים בקריטריונים הדתיים של בית הספר. לעומת זאת 30% מבית הספר הינם מבתים ספרדיים. בג"ץ הורה לסגור את בתי החינוך האשכנזיים, וכאשר ארבעים ושלושת ההורים החרדים שלחו את ילדיהם ללמוד ב[[בני ברק]] הם נאסרו על ידי המשטרה. בתגובה התקיימה הפגנות בערים ירושלים ובני ברק, בהם השתתפו בסביבות המאתים וחמישים אלף איש.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55442 חב"ד אינפו].}} לאחר שבדרשתו השבועית של אביו הרב [[עובדיה יוסף]] ב[[מוצאי שבת]] שאחר כך הוא תקף בחריפות את העותרים וקבע כי הרימו יד ב[[תורת משה]] ואין להם חלק [[עולם הבא|לעולם הבא]], הודיע הרב יעקב יוסף כי הוא פורש מהמאבק.


== קשריו עם חב"ד ==
== קשריו עם חב"ד ==
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב"ד]] ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאד ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].


חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]; בשנת [[תש"ע]], כאשר נשאל על-כך, ענה כי לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] היו שסברו כי הרבי הוא המשיח, וגם היום ישנם בזה דעות לכאן ולכאן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55651#full ראיון].}}.
חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]; בשנת [[תש"ע]], כאשר נשאל על-כך, ענה כי לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] היו שסברו כי[הרבי הוא ה[[משיח]], וגם היום ישנם בזה דעות לכאן ולכאן{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55651#full ראיון].}}.


בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]].
בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]].


בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" מתפרסם טורו של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. ב[[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מלמדות מי היה הצודק.‏<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 ציטוט]‏</ref>
בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מלמדות מי היה הצודק{{הבהרה}}{{הערה|[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 ציטוט].}}.


השתתף בכינוסי המטה להצלת העם והארץ.‏<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34637 אינפו].‏</ref> ואף נלחם בקביעות ובתוקף למען הצלת העם והארץ. הוא גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש.‏<ref> [http://chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&url=newsnew_he&mysubmit=Submit צילום מכתב] {{כלומר}} ‏</ref>
היה שותף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ{{הערה|[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34637 - באתר [[חב"ד אינפו]]]}}, והיה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. היה גם חבר בהנהלת רבנים של [[עמותת פיקוח נפש]]{{הערה|[http://chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&url=newsnew_he&mysubmit=Submit צילום מכתב].{{כלומר}}}}.


השתתף באירועים של חב"ד.‏<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 אינפו]‏</ref>
היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב"ד.]]{{הערה|[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 באתר [[חב"ד אינפו]]]}}.


== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />


==קישורים חיצוניים ==
==קישורים חיצוניים ==
* [http://borokhov.kodesh.tv/borokhov_shiurim2/index.php?cat=3 שיעורי הרב יעקב יוסף] מאתר "קודש"
* [http://borokhov.kodesh.tv/borokhov_shiurim2/index.php?cat=3 שיעורי הרב יעקב יוסף] מאתר "קודש"
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|יוסף יעקב]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|יוסף יעקב]]

גרסה מ־22:07, 12 באפריל 2013

הרב יעקב יוסף

הרב יעקב יוסף, חבר כנסת לשעבר מטעם ש"ס, ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים. שימש גם כאחד מרבני המטה העולמי להצלת העם והארץ.

קורות חיים

נולד בכ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב עובדיה יוסף ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה" וכן בכולל מוסד הרב קוק בירושלים, והוסמך לכהונת רב.

לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים נוראים ביום שישי, ב' אייר תשע"ג.

בעסקנות

בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.

בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה בירושלים, כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה".

במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם במסירות נפש על שלושת השלמויות, ונצמד לשיטת הרבי בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.

מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני הלכה[1], ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו[2].

לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית הרפואה.

הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד "מגדולי הפוסקים של דורנו".

בשנת תש"ע עורר סערה כאשר הורה ללכת לבית המשפט בניגוד לפסק דינו של אביו הרב עובדיה יוסף. הסערה התחוללה מכיון שמוסדות החינוך בעיר עמנואל לא הכניסו חלק מהבנות ממוצא ספרדי, מכיון שלדבריהם בנות אלו אינם עומדים בקריטריונים הדתיים של בית הספר. לעומת זאת 30% מבית הספר הינם מבתים ספרדיים. בג"ץ הורה לסגור את בתי החינוך האשכנזיים, וכאשר ארבעים ושלושת ההורים החרדים שלחו את ילדיהם ללמוד בבני ברק הם נאסרו על ידי המשטרה. בתגובה התקיימה הפגנות בערים ירושלים ובני ברק, בהם השתתפו בסביבות המאתים וחמישים אלף איש.[3] לאחר שבדרשתו השבועית של אביו הרב עובדיה יוסף במוצאי שבת שאחר כך הוא תקף בחריפות את העותרים וקבע כי הרימו יד בתורת משה ואין להם חלק לעולם הבא, הודיע הרב יעקב יוסף כי הוא פורש מהמאבק.

קשריו עם חב"ד

בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים תשד"מ-תשמ"ח) פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ועמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי. בשנים אלו התקרב מאד לחסידות חב"ד ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח; בשנת תש"ע, כאשר נשאל על-כך, ענה כי לפני ג' תמוז תשנ"ד היו שסברו כי[הרבי הוא המשיח, וגם היום ישנם בזה דעות לכאן ולכאן[4].

בשנת תשס"ה הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את בד"ץ שלימות הארץ.

בעלון "ארץ ישראל שלנו" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש תמוז תשנ"ט הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק מיהו יהודי, בהדגישו שהתוצאות מלמדות מי היה הצודק[דרושה הבהרה][5].

היה שותף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ[6], והיה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. היה גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש[7].

היה מרבה להשתתף באירועים של חב"ד.[8].

הערות שוליים

קישורים חיצוניים