החלצו - רנ"ט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''המשך החלצו תרנ"ט''', הוא מאמר מתוך [[ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]], המתחיל בדיבור המתחיל 'החלצו מאתכם אנשים לצבא' מפרשת מטות. נאמר בש"פ [[נח]] תרנ"ט.
+ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|הודפס ב[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]]}}, ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערת שוליים|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט.
-==הסיבה למאמר==
+==הרקע לאמירת המאמר==
-העילה לאמירת המאמר על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה קשורה במאורע כלשהו.
+הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (ריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234}}.
-[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר בסה"ש(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 234): פעם ישב אבי (הרש"ב) בהתוועדות חסידים, וראה שמזגו לאחד המסובים 'משקה' בכוס שקודם לכן שתה ממנה חברו. נטל הלה את הכוס ושטפה, ורק לאחר מכן שתה ממנה. אבי הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר המפורסם 'החלצו'.
-כמה שבועות אחר-כך, בשבת פרשת נח תרנ"ט, חזר ואמר הרש"ב את המאמר. סיפר אדמו"ר הריי"צ (ספר השיחות ה'תש"ה עמ' 18-19): בשבת בבוקר עשינו קידוש בביתי והתכוננו ללכת אחר-כך לסעודת שבת אצל אבי. פתאום נפתחה הדלת ואבי נכנס. אבי אמר: 'באתי אליך לקידוש'. באותה שעה נכח גם החסיד רבי לייב מוועליז. הוא היה ירא-שמים גדול, נטול פניות אישיות, אבל היה אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז מחלוקת גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה. ובאותו קידוש אמר הרבי עוד הפעם את המאמר 'החלצו'.
+מספר שבועות אחר-כך, ב[[שבת]] פרשת [[נח]] [[תרנ"ט]], נכנס הרבי הרש"ב לביתו של [[הרבי הריי"צ]] בעת [[סעודת שבת|סעודת השבת]], ואמר את המאמר בפעם השניה.
+בסעודה נכח באותה עת רבי [[לייב מוועליז]] שהיה [[ירא שמים]] גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז [[מחלוקת]] גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.{{הערת שוליים|את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר [[הרבי הריי"צ]], והודפס ב[[ספר השיחות (ריי"צ}|ספר השיחות]] [תש"ה]] עמודים 18-19]]}}.
 ==תוכן המאמר==
-במאמר זה מסביר הרש"ב את מהותה של [[שנאת-חינם]]: שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו (ספר המאמרים תרנ"ט עמ' נו).
+במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של [[שנאת חינם]]:
+{{ציטוט
+|מרכאות=כן
+|מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)]], [[תרנ"ט]] עמוד נו]]
+|תוכן=שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.
+}}
-עוד הוא אומר, כי שנאת-חינם נפוצה ביותר בין עובדי ה': "כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו" (שם עמ' סא).
+בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין [[עבודת השם|עובדי ה]]':
+{{ציטוט
+|מרכאות=כן
+|מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)]], [[תרנ"ט]] עמוד סא]]
+|תוכן=כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו
+}}
+==חלוקתו על ידי הרבי==
+בשנת [[תשמ"ח]], ביום חמישי [[כ' חשוון]], יום ההולדת של אדמו"ר הרש"ב נסע [[הרבי שליט"א|הרבי]] ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. לאחר שחזר ל-[[770]] והתפללו [[תפילת ערבית]], עלה הרבי ל[[770#גן עדן העליון|חדרו]], אז יצאה הודעה מה[[770#מזכירות|מזכירות]] שהרבי עומד לחלקאת קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל [[יום הולדת|יום ההולדת]] - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.
-==חלוקתו על ידי הרבי==
+לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד התורה).
-ביום ה', כ' מר-חשון [[ה'תשמ"ח]] חילק [[הרבי]], (לבנים מבן י"ב שנה ולבנות מבת י"א שנה) את קונטרס "החלצו" (רנ"ט) מכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע בעל יום ההולדת.
-במהלך החלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. עוד באותו לילה הודפסו במיוחד אלפי קונטרסים. ולמחרת – ביום ו' כ"א חשון המשיך הרבי את החלוקה. חלוקה זו, היא החלוקה הראשונה, במתכונת ה'חלוקות' שהחלו באותם שנים.
+לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של [[ועד להפצת שיחות]]((הערת שוליים|מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]. באחד השנים המשרד עם כל הציוד נשרף')), ולמחרת, ביום שישי [[כ"א חשוון]] המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל [[בר מצווה]].
-היה זה כשחזר כ"ק אדמו"ר שליט"א מ[[האוהל]] לאחר ששהה בו מהצהריים. תפילת [[ערבית]] הסתיימה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חזר לחדרו הק'. ואז נמסרה ההודעה: כ"ק אדמו"ר שליט"א עומד לחלק עתה את '[[קונטרס]]' "החלצו" (רנ"ט) של בעל יום ההולדת – לבנים מגיל 12. ולבנות מגיל 11.
+חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן [[התוועדות]]. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי [[ניו יורק]] ומחוצה לה.
+===הרקע לחלוקה===
 בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך [[אהבת ישראל]] בתוככי אנ"ש ובשכונת [[קראון הייטס]].
-יש לציין, כי הייתה זו הפעם הראשונה, בה הרבי נעמד לחלק קונטרס לכל אחד ואחד (לא בשעת [[פארברייגען]], או לאורחים או
+===אחרי החלוקה===
-מצבים מיוחדים), והייתה זו הפתיחה הראשונה להמשך החלוקות במתכונת זו.
+אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב ב'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]' ב-770 ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' [[יואל כהן]].
-החלוקה נמשכה כשעה, כשלכל אחד מאחל כ"ק אדמו"ר שליט"א "א הצלחה'דיקער לערנען"...
-החלוקה הייתה נמשכת כנראה, עוד זמן רב אילולי כמות הקונטרסים היתה נגמרת... מן ה[[מזכירות]] נמסר כי החלוקה תמשיך גם מחר. בדפוס שמעל ל-[[770]] (שם כבר רגילים לכל מיני עבודות פתע...) עמלו קשות במשך כל הלילה על הדפסתם של עוד כמה אלפי 'קונטרסים'.
-בינתיים התרכז קהל רב בבית המדרש הגדול ב 770- ללימוד הקונטרס במשותף, בשיעור שנמסר על ידי ר' [[יואל כהן]].
-ביום שישי כ"א מר-חשון עוד בטרם הגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א ל-[[770]], כבר צבאו על פתחי הבנין המונים רבים שהמתינו להמשך החלוקה המובטחת.
-מיד לאחר שהגיע כ"ק אדמו"ר שליט"א, החל שוב לחלק לכל האלפים הרבים את ה'קונטרס' בתוספת הברכה הנ"ל. מכל 'ניו יורק' ומחוצה לה הגיעו המוני חסידים והחלוקה – המאוד חריגה ומיוחדת – נמשכה עד הצהריים. מה נעים ומה נחמד היה לראות בכל מקום ופינה אנשים נושאים עמם את ה'קונטרס' שזה עתה קיבלו, מעלעלים בו או יושבים בפנים בית המדרש ולומדים בו.
-החלוקה הביאה עמה גל חדש של התעוררות בלימוד החסידות בכלל, וב[[אהבת ישראל]] – תוכן הקונטרס – במיוחד. ומיני אותה חלוקה החלו להקבע ב 770- ובכלל, שיעורים רבים, במשך ימות השבוע, של לימוד ה'קונטרס' בקבוצות.
+החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] – תוכן הקונטרס – במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.
-יש לציין שלכו"כ מהעוברים בחלוקה הרבי שאל האם הם בגיל בר מצווה.
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:המשכים בחסידות]][[קטגוריה:חלוקות מידו הק']][[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]