חנוך הענדל הבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 6: | שורה 6: | ||
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב, וכמנהל פועל שימש הרב [[שלמה זלמן הבלין]] (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד. | את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב, וכמנהל פועל שימש הרב [[שלמה זלמן הבלין]] (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד. | ||
מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], עד שנת [[תשי"ג]], אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70363]. | מצב זה נמשך גם בנשיאותו של [[הרבי]], עד שנת [[תשי"ג]], אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית{{הערה|1=בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70363. לצילום פסק הדין]. {{אינפו}}}}. | ||
במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[אדמו"ר שליט"א]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}} כשהכוונה היא ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | במכתב משנת [[תשי"ג]] כותב הרבי לר' [[אברהם פריז]] על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים{{הערת שוליים|"ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב [[אדמו"ר שליט"א]] לר"א פאריז, ט' [[אלול]] [[תשי"ג]], [[אחד היה אברהם]] עמ' 227).}} כשהכוונה היא ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
גרסה מ־09:38, 1 באוגוסט 2012
חנוך הענדל הבלין נולד לאביו הרב שלמה זלמן הבלין בחברון.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת. בין השנים תרפ"ז - תש"ז שימש כנציגו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל בנוגע לפעילות למען טובת כלל יהודי רוסיה. התעסק רבות למען השגת סרטיפיקטים (- אישורי עליה לארץ בזמן הבריטים שניתנו במכסה מצומצמת) לחסידי חב"ד בברית המועצות, זאת במסגרת "הועד להצלת יהדות רוסיה" שעל ידי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית. כמו כן החסידים היו שולחים אליו סכומי כסף גדולים, בהם היה קונה כרטיסי הפלגה מברית המועצות לארץ הקודש. אולם, בגלל הקשיים שהערימו הסובייטים והבריטים, רק חסידים בודדים הצליחו להגיע לארץ הקודש וזאת גם לאחר עיכובים רבים, ועזרה רבה מאדמו"ר הריי"צ ומהמזכירות.
הנהלת ישיבת תורת אמת
את ישיבת תורת אמת הקים אדמו"ר הרש"ב, וכמנהל פועל שימש הרב שלמה זלמן הבלין (אביו של חנוך הענדל) שהישיבה נרשמה תחת שמו. כשביקש אדמו"ר הריי"צ שהישיבה תהיה רשומה תחת חסידות חב"ד, סירב לכך בנו - חנוך הענדל. לאחר פטירת אביו, לקח חנוך הענדל את תפקיד מנהל הישיבה והמשיך בסירובו שהישיבה תרשם תחת חסידות חב"ד.
מצב זה נמשך גם בנשיאותו של הרבי, עד שנת תשי"ג, אז הוחלפה ההנהלה לאחר דין תורה שהתקיים ברבנות הראשית[1].
במכתב משנת תשי"ג כותב הרבי לר' אברהם פריז על הצורך לבקר את הבלין ולהבהיר לו עם מי הוא מנהל סיכסוכים[2] כשהכוונה היא לאדמו"ר הריי"צ.
במשך השנים העלה על הכתב סיפורים, אמרות ועניינים בחסידות מפי גדולי החסידים. חלק מהרשימות יצאו לאור בספר המשפיע על ידי אחיינו, החוקר שלמה זלמן הבלין.
הערות שוליים
- ↑ בפני הרבנים יעקב עדס יוסף שלום אלישיב ובצלאל ז'ולטי לצילום פסק הדין.
- ↑ "ומוסג"פ העתק מכתבי להר"ח ... שי', אשר מטובו לבקר אותו במעמד עוד עד אחד, ולהזהירו, וגם על דעת עצמו, אז ער זאל וויסען אז ער שפילט זיך מיט פייער, כי לא עמדי מנהל הוא סכסוכים, אלא עם כ"ק מו"ח אדמו"ר" (מכתב אדמו"ר שליט"א לר"א פאריז, ט' אלול תשי"ג, אחד היה אברהם עמ' 227).