תבנית:ערך מומלץ/עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרבי עם רמבם לעם.JPG|left|thumb|120px|הרבי בפתח הסוכה עם ספר הרמב"ם בידו]]
[[תמונה:הרבי עם רמבם לעם.JPG|left|thumb|120px|הרבי בפתח הסוכה עם ספר הרמב"ם בידו]]
בהתוועדות שבת "וישב", כ’ [[כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב"ם.  
ב[[התוועדות]] שבת וישב, כ' [[כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב"ם.
 
הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל [[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, למדו ה[[תמים|תמימים]] את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת [[י' שבט]], יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.
 
בחודש אדר א’ קבלו התמימים [[מכתב כללי - פרטי]] מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב ה[[דו"ח]] והמצו"ב נתקבל ות"ח" (=המכתב הדין וחשבון והמצורף בזה נתקבל ותשואות חן). עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי.  


מאז ועד היום, נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את ספר משנה תורה להרמב"ם באחד מג' אופנים: א) ללמוד בכל יום שלשה פרקים כדי לסיים במשך השנה הבעל"ט, ומה  טוב לסיימו בסמיכות ליום הולדת הרמב"ם, י"ד ניסן הבעל"ט. ב) אלה שאי אפשר להם – מפני איזו סיבות ללמוד ג' פרקים בכל יום – ללמוד פרק אחד ליום כדי לסיימו במשך ג' שנים הבעל"ט, ג) אלה שאינם שייכים ללימוד ספר משנה תורה (מפני איזו סיבות – כולל מפני שהם קטנים או קטנות (כפשוטו או בידיעות כו')) – ילמדו ספר המצות להרמב"ם, ובאופן אשר השיעור יומי בסהמ"צ יהי' במצות המקבילות לשיעור היומי של ס' משנה תורה (כפי שנחלק לשנה אחת).


<div style="text-align:left;">'''[[רמב"ם (תקנה)|לערך המלא]]'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude><noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>
<div style="text-align:left;">'''[[רמב"ם (תקנה)|לערך המלא]]'''</div><noinclude>[[קטגוריה:תבניות]]</noinclude><noinclude>[[קטגוריה:דפים מוגנים|דף מוגן]]</noinclude>

גרסה מ־21:59, 25 ביולי 2007

הרבי בפתח הסוכה עם ספר הרמב"ם בידו

בהתוועדות שבת וישב, כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב"ם.

הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו, בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, למדו התמימים את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת י' שבט, יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.

בחודש אדר א’ קבלו התמימים מכתב כללי - פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח" (=המכתב הדין וחשבון והמצורף בזה נתקבל ותשואות חן). עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי.


לערך המלא