ישראל פנחס שרייבר – הבדלי גרסאות
מ ←צעירותו: תיקוני לשון ופליטות מקלדת |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==נישואיו== | ==נישואיו== | ||
בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של | בשנת תרע"ד נשא לאשה את בתו של הרה"ח ר' [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר. | ||
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד | יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי היתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. בשבת נמשכה תפלתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה. | ||
כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל | כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"ץ]], החל ר' פנחס לשמש בתור משפיע רוחני בישיבה. | ||
עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי | עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפלה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר׳ פנחס. יחד עם התפלה, נקבעו על ידו גם שיעורים ללימוד חסידות. | ||
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם | בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים". | ||
מדריכם הרוחני היה | מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות תורת החסידות וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם. | ||
ביתו של | ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפלה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים. | ||
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו — אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים. | ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו — אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים. | ||
==הרדיפות== | ==הרדיפות== | ||
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של | גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנהס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד — פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'. | ||
גם ב[[מוסקבה]] נודע ר׳ פנחס לשם דבר בין חסידי חב״ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את ״ספר הדיירים״ (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוהד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם ״פינייע ראקשיקער״, כפי שנמסר להם ע״י המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש״פינייע ראקשיקער״ אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר׳ פנחס ממאסר בטוח — אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר׳ פנחם לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר׳ [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר׳ פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור׳ פנהס ורש״ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם. | גם ב[[מוסקבה]] נודע ר׳ פנחס לשם דבר בין חסידי חב״ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק.וו.ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את ״ספר הדיירים״ (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוהד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם ״פינייע ראקשיקער״, כפי שנמסר להם ע״י המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש״פינייע ראקשיקער״ אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר׳ פנחס ממאסר בטוח — אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק.וו.ד. את המקום מיהר ר׳ פנחם לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר׳ [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר׳ פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור׳ פנהס ורש״ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם. | ||