דוד צבי הירש חן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
היה ידען עצום בסיפורי [[חסידים]]. רבים מהם סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "ב[[חכמה]] ו[[בינה]] ו[[דעת]]", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי [[נשיאי חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמים]] באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות]] מעשיות בחיות פנימי". | היה ידען עצום בסיפורי [[חסידים]]. רבים מהם סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "ב[[חכמה]] ו[[בינה]] ו[[דעת]]", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי [[נשיאי חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמים]] באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות]] מעשיות בחיות פנימי". | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר. בהלוויתו שהייתה ביום שישי השתתף קהל רב ובתוכם הרבנים [[יוסף חיים זוננפלד]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]], ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]] ע"י קבר | בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר. בהלוויתו שהייתה ביום שישי השתתף קהל רב ובתוכם הרבנים [[יוסף חיים זוננפלד]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]], ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]] ע"י קבר הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]]. | ||
ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר [[הרי"צ]] על פטירתו והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים". | ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר [[הרי"צ]] על פטירתו והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים". | ||
גרסה מ־06:09, 11 בדצמבר 2011
הרב דוד צבי חן (מכונה בר"ת הרד"ץ) (נולד תר"ו - נפטר כ"ד כסלו תרפ"ו) היה בנו של הרה"ח ר' פרץ חן (מטשרניגוב). מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
היה גאון עצום בנגלה ובחסידות ושימש כרבה של העיר צ'רניגוב.
היה ידען עצום בסיפורי חסידים. רבים מהם סיפר לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "בחכמה ובינה ודעת", כעדות אדמו"ר הריי"צ. הרשב"ץ העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי נשיאי חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ויראת שמים באהבת התורה, באמונת צדיקים, ובחיבת קיום המצוות מעשיות בחיות פנימי".
בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, בכ"ד בכסלו תרפ"ו נפטר. בהלוויתו שהייתה ביום שישי השתתף קהל רב ובתוכם הרבנים יוסף חיים זוננפלד ואברהם יצחק הכהן קוק, ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים ע"י קבר הרב חיים אליעזר ביכובסקי.
ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר הרי"צ על פטירתו והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".
בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש נכדתו - מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון), מחוסר ברירה אחרת.
משפחתו
- בנו הרב שלמה מנחם מענדל חן, נרצח על ידי פורעים בו' באלול תרע"ט.
- בנו הרב אברהם יהודה חן, נפטר בשנת תשי"ח בארץ הקודש.
- בתו מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה שניאורסון
- נכדתו מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון)