זלדה מישקובסקי (שניאורסון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]] | [[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת שיינא זלדה מישקובסקי]] | ||
'''שיינא זלדה מישקובסקי''' נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]], לאביה הרב [[שלום שלמה | '''שיינא זלדה מישקובסקי''' נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]], לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה [[רחל שניאורסון]], ביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). היתה משוררת נודעת . | ||
זלדה היתה בת דודה ראשונה של הרבי, אך למרות זאת [[יראה|יראת]]ה לרבי היתה כשל [[חסיד]] ב[[ביטול]], ולא כשל שאר בשר. | זלדה היתה בת דודה ראשונה של הרבי, אך למרות זאת [[יראה|יראת]]ה לרבי היתה כשל [[חסיד]] ב[[ביטול]], ולא כשל שאר בשר. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== ילדותה == | == ילדותה == | ||
את שנות ילדותה העבירה בביתו של סבה | את שנות ילדותה העבירה בביתו של סבה ה[[דוד צבי חן|רד"צ]] יחד עם הוריה. היא הושפעה רבות מדמותו של סבה והדבר אף מוזכר בשיריה. זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-חסידית מחד ורוסית מאידך. אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, ידענית היתה ב[[תורה]]. | ||
היא למדה בגן עברי ואח"כ בבית ספר רוסי. בכדי לא לבוא לביה"ס ב[[שבת]] היה צריך כל שבוע תירוץ חדש, אבל בנוסף היה צריך שהמורה תעלים עין. בתחילה היתה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין, אבל כשהתחלפה המורה היא נאלצה להפסיק לבוא לבי"ס. | היא למדה בגן עברי ואח"כ בבית ספר רוסי. בכדי לא לבוא לביה"ס ב[[שבת]] היה צריך כל שבוע תירוץ חדש, אבל בנוסף היה צריך שהמורה תעלים עין. בתחילה היתה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין, אבל כשהתחלפה המורה היא נאלצה להפסיק לבוא לבי"ס. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תרצ"ב]] סיימה את לימודיה בבית חנה, היא ואימה שבנתיים עברו להתגורר ב[[חיפה]], העתיקו את מקום מושבן ל[[תל אביב]] וזלדה החלה ללמוד ציור. כעבור מספר שנים שבו השתיים להתגורר בירושלים. כיבוד האם שלה היה מופלג. | בשנת [[תרצ"ב]] סיימה את לימודיה בבית חנה, היא ואימה שבנתיים עברו להתגורר ב[[חיפה]], העתיקו את מקום מושבן ל[[תל אביב]] וזלדה החלה ללמוד ציור. כעבור מספר שנים שבו השתיים להתגורר בירושלים. כיבוד האם שלה היה מופלג. | ||
בתום המלחמה השתדכה זלדה עם חיים אריה מישקובסקי. היה בן תורה, ועבד לפרנסתו כרואה חשבון. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, | בתום המלחמה השתדכה זלדה עם חיים אריה מישקובסקי. היה בן תורה, ועבד לפרנסתו כרואה חשבון. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]]. חיים אריה היה זה שעודד אותה לפרסם את שיריה. | ||
זלדה הקפידה בביתה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. | זלדה הקפידה בביתה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) אפשר לראות את הקשר המיוחד והביטול שלה כלפי הרבי, היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחיה. ועל אף קרבתה המשפחתית, קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו. | ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) אפשר לראות את הקשר המיוחד והביטול שלה כלפי הרבי, היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחיה. ועל אף קרבתה המשפחתית, קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו. | ||
נפטרה | נפטרה ב[[כ"ח ניסן]] [[תשד"מ]]. אחר פטירתה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת רמות שבעיר. | ||
==שיריה== | ==שיריה== | ||
גרסה מ־20:14, 10 בנובמבר 2011
שיינא זלדה מישקובסקי נולדה בכ"ו סיון תרע"ד, לאביה הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), ולאימה רחל שניאורסון, ביתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ). היתה משוררת נודעת .
זלדה היתה בת דודה ראשונה של הרבי, אך למרות זאת יראתה לרבי היתה כשל חסיד בביטול, ולא כשל שאר בשר.
ילדותה
את שנות ילדותה העבירה בביתו של סבה הרד"צ יחד עם הוריה. היא הושפעה רבות מדמותו של סבה והדבר אף מוזכר בשיריה. זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-חסידית מחד ורוסית מאידך. אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, ידענית היתה בתורה.
היא למדה בגן עברי ואח"כ בבית ספר רוסי. בכדי לא לבוא לביה"ס בשבת היה צריך כל שבוע תירוץ חדש, אבל בנוסף היה צריך שהמורה תעלים עין. בתחילה היתה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין, אבל כשהתחלפה המורה היא נאלצה להפסיק לבוא לבי"ס.
בארץ ישראל
בתרפ"ה הגיעה לארץ ישראל עם משפחתה. כעבור שנה נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן נפטר סבה, ובהעדר ברירה, בהיותה בת יחידה, קראה זלדה קדיש משך כל שנת האבל, והיא בת אחת-עשרה שנים. היא ואמה עברו לגור בחדר ב"שערי חסד", שבירושלים. הרבי הריי"צ שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל[1].
בשנת תרצ"ב סיימה את לימודיה בבית חנה, היא ואימה שבנתיים עברו להתגורר בחיפה, העתיקו את מקום מושבן לתל אביב וזלדה החלה ללמוד ציור. כעבור מספר שנים שבו השתיים להתגורר בירושלים. כיבוד האם שלה היה מופלג.
בתום המלחמה השתדכה זלדה עם חיים אריה מישקובסקי. היה בן תורה, ועבד לפרנסתו כרואה חשבון. הם נישאו בתש"י, היא היתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז ירושלים. חיים אריה היה זה שעודד אותה לפרסם את שיריה.
זלדה הקפידה בביתה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה.
לא זכתה לזרע של קיימא, חרף רצונה העז.
בשנת תשכ"ב לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, בתש"ל הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה הרבי מכתב תנחומין.
ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו באגרות קודש) אפשר לראות את הקשר המיוחד והביטול שלה כלפי הרבי, היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחיה. ועל אף קרבתה המשפחתית, קיבלה את הדברים כחסיד שמקבל את דברי רבו.
נפטרה בכ"ח ניסן תשד"מ. אחר פטירתה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת רמות שבעיר.
שיריה
את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה. שיריה מושפעים מהאוירה החסידית בה גדלה, והרבה מהם מדברים על נושאים כמו ניגודיות בין קודש וחול, השואה, קדושת השבת, התנ"ך, אביה וסבה ועוד. תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור. הספר שמקבץ את שיריה נדפס ב17 מהדורות ונחשב לספר השירה העברי הפופולרי ביותר. שיריה נלמדים בבי"ס ואוניברסיטאות. זלדה קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.
הערות שוליים
- ↑ נדפס באג"ק אגרת ה'רה