טמטום הלב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←הסבר) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הסבר== | ==הסבר== | ||
[[ | ה[[נפש האלוקית]] השוכנת ב[[מוח]] מטרתה לזכך את [[הנפש הבהמית]] ואת הגוף, וזאת, ע"י שמתבונן בנושא רוחני [ע"י [[ספירת הדעת]]], ומהתבוננות הזו נוצר רגש אלוקי ב[[מדות]]. רגש שכזה מעדן את [[המדות]] [שמטבען שייכות ל[[נפש הבהמית]] ומתעוררות לחומריות בלבד] ומכשיר אותן להתפעל גם מדברים רוחניים ולא רק מגשמיות. אך האדם החוטא לבו נסתם ולמרות שהוא מבין את הנושא ומתבונן בו, אין באפשרותו לעורר רגש לאלוקות, מצב זה נקרא "טמטום הלב" משום שלבו מטומטם ואינו מקבל רגש רוחני. | ||
הפתרון לכך הוא להשפיל את הנפש הבהמית ואת גופו, ההשפלה גורמת לרוחו של האדם ליפול, כך ההשפלה מפילה את התוקף של הנפש הבהמית, [[[אדמו"ר הזקן]] מביא לכך דוגמה מהמרגלים שלאחר שהקב"ה הראה את כעסו עליהם והשפילם מיד רצו לעלות לארץ]. | |||
הדרך להשפלת ה[[נפש הבהמית]] היא להתבונן בכך עד כמה שפל הוא בזה שאינו מקיים את ציווי הקב"ה ע"י השוואת עצמו לבעלי חיים שאינם מפרים את צוויו, וכן יצעק על עצמו ויקרא לעצמו בתארי גנאי, וכן ייזכר בכל חטאיו כל חטאיו. יתעצב ותומנח ה[[נפש הבהמית]], שבירה זו מכשירה את לבו להתעורר ברגש לאלוקות. | |||
אך ה[[עצבות]] לבדה היא דבר פסול משום שהיא סימפטום לכבדות ועצלות, אלא לאחר הביטוש עליו להתעורר מחדש ב[[שמחה]] על ידי שחושב על כך שמעתה הוא ונפשו האלוקית מתגברים על הבהמיות שבו. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־17:16, 26 באוקטובר 2011
טמטום הלב הוא מושג בחסידות המגדיר מצב בו הלב נהיה אטום, דהיינו: שאין המוח שליט על הנפש הבהמית כל-כך שתתפעל מחמת השגת השכל, ולכן לא יכול לפתוח לבו בשום אופן לעבודה שבלב זו תפילה, ולפעמים גם לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו במותר לו מפני כבדות שבלבו שסיבתה היא גסות הקליפה שמגביה עצמה על אור קדושת נפש אלוקית, ומסתרת ומחשיכה אורה.
הסבר
הנפש האלוקית השוכנת במוח מטרתה לזכך את הנפש הבהמית ואת הגוף, וזאת, ע"י שמתבונן בנושא רוחני [ע"י ספירת הדעת], ומהתבוננות הזו נוצר רגש אלוקי במדות. רגש שכזה מעדן את המדות [שמטבען שייכות לנפש הבהמית ומתעוררות לחומריות בלבד] ומכשיר אותן להתפעל גם מדברים רוחניים ולא רק מגשמיות. אך האדם החוטא לבו נסתם ולמרות שהוא מבין את הנושא ומתבונן בו, אין באפשרותו לעורר רגש לאלוקות, מצב זה נקרא "טמטום הלב" משום שלבו מטומטם ואינו מקבל רגש רוחני.
הפתרון לכך הוא להשפיל את הנפש הבהמית ואת גופו, ההשפלה גורמת לרוחו של האדם ליפול, כך ההשפלה מפילה את התוקף של הנפש הבהמית, [[[אדמו"ר הזקן]] מביא לכך דוגמה מהמרגלים שלאחר שהקב"ה הראה את כעסו עליהם והשפילם מיד רצו לעלות לארץ].
הדרך להשפלת הנפש הבהמית היא להתבונן בכך עד כמה שפל הוא בזה שאינו מקיים את ציווי הקב"ה ע"י השוואת עצמו לבעלי חיים שאינם מפרים את צוויו, וכן יצעק על עצמו ויקרא לעצמו בתארי גנאי, וכן ייזכר בכל חטאיו כל חטאיו. יתעצב ותומנח הנפש הבהמית, שבירה זו מכשירה את לבו להתעורר ברגש לאלוקות.
אך העצבות לבדה היא דבר פסול משום שהיא סימפטום לכבדות ועצלות, אלא לאחר הביטוש עליו להתעורר מחדש בשמחה על ידי שחושב על כך שמעתה הוא ונפשו האלוקית מתגברים על הבהמיות שבו.
קישורים חיצוניים
- מאמר "לפיכך נקראו הראשונים" תשט"ז מאת הרבי שליט"א העוסק בעניין טמטום המוח והלב והעצות להפטר מהם ולהעבירם ולתקנם בפועל
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")