י"ד באייר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(שייך לערך התפילה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש אייר}} | {{חודש אייר}} | ||
'''י"ד באייר''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש אייר]] ו[[פסח שני]] - בזמן ש[[בית המקדש]] | '''י"ד באייר''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש אייר]] ו[[פסח שני]] - בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, מי שהיה טמא או רחוק מ[[ירושלים]] ב[[חג הפסח]], היה מקריב ביום זה את קרבן הפסח. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*[[תרס"ז]] - רבי יהודה צבי, אב"ד סטרטין, נפטר. | *[[תרס"ז]] - רבי יהודה צבי, אב"ד סטרטין, נפטר. | ||
*[[תרע"ב]] - רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז', נפטר. | *[[תרע"ב]] - רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז', נפטר. | ||
*[[תרע"א]] - רבי [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], רבה הראשי של ישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד. | |||
==[[ימי חב"ד]]== | ==[[ימי חב"ד]]== | ||
גרסה מ־11:44, 31 במאי 2011
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש אייר ופסח שני - בזמן שבית המקדש היה קיים, מי שהיה טמא או רחוק מירושלים בחג הפסח, היה מקריב ביום זה את קרבן הפסח.
אירועים ביהדות
- ב'תמ"ט - חלקים בעם ישראל שחטו לראשונה את הפסח שני.
- ג'קצ"ט - כל עם ישראל, בימי חזקיהו המלך, חגגו פסח שני.
- ג'תתפ"א - רבי מאיר בעל הנס, נפטר.
- תק"מ - רבי משה זרח איידליץ, מחבר ספר 'אור לישרים', נפטר.
- תק"פ - רבי שמואל מקארוב נפטר.
- תרס"ז - רבי יהודה צבי, אב"ד סטרטין, נפטר.
- תרע"ב - רבי אליהו חיים מייזל, אב"ד לודז', נפטר.
- תרע"א - רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא, רבה הראשי של ישראל וראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.
ימי חב"ד
- תרס"ב - אדמו"ר הריי"צ נאסר בשנית בעקבות הלשנה על בחורים מישיבת תומכי תמימים שמשתמטים מהצבא באמצעות שוחד.
| הפתגם היומי - י"ד באייר - מלוח היום יום |
|---|
| כט לעומר
פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין "פארפאלען", מען קען אלע מאל פאריכטען. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. און אפילו "לכם", אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגען קען מען מתקן זיין. תרגום מאידיש: פסח שני עניינו הוא - אין "אבוד", תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה. ואפילו "לכם", שזה היה ברצונו, מכל מקום אפשר לתקן. |