הגדה של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(אחידות במיקום הערות שוליים) |
|||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
==הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים== | ==הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]]}} | ||
הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, הינה הגדה שנערכה על ידי הרבי, והודפסה במהדורתה הראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם. | הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, הינה הגדה שנערכה על ידי הרבי, והודפסה במהדורתה הראשונה בשנת [[תש"ו]], ומני אז הפכה להיות ההגדה הנפוצה ביותר בקרב [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]] ברחבי העולם. | ||
ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, והיא מתייחסת בפירוט להשתלשלות מבנה ההגדה, הבאת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, ומסכמת את דיני ומנהגי ליל הסדר בטעמיהם, זאת לצד הערות למדניות מעמיקות. | ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, והיא מתייחסת בפירוט להשתלשלות מבנה ההגדה, הבאת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, ומסכמת את דיני ומנהגי ליל הסדר בטעמיהם, זאת לצד הערות למדניות מעמיקות. | ||
הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית | הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית..{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263}}.". | ||
החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: "הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל"ב, תשי"ז}}". | החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: "הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל"ב, תשי"ז}}". | ||