הגדה של פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏משמעות השם ומקורו: קישורים פנימיים)
מ (←‏נוסח ההגדה ומקורו: קישורים פנימיים)
שורה 16: שורה 16:
המקור לנוסח ההגדה כפי שמקובל בימינו נותר עלום, ולא נודע בצורה ברורה מי חיברו. יש המשערים שמקור נוסח ההגדה הוא מתקנת רבותינו ב'כרם ביבנה'{{הערה|הגדה של פסח 'דמשק אליעזר' קאלאמעא תרמ"ג, בקונטרס אגדות יעקב פ"א: "לשונה מעיד על עצמה כי היא אגדות ארץ ישראל נתחברה בזמן תנאים הראשונים, ואחשוב כי היא נתחברה בעת שנתכתנסו רבותינו לכרם ביבנה לפקח על תקנות הדת לבלתי ירופף עמודים ולא תשתכח חס וחלילה תורה מישראל".}}, ויש שכתבו שמסדר ההגדה הוא [[אליהו הנביא]] בעצמו{{הערה|הגדה של פסח 'צמח מנחם' לרבי אהרון מנחם מענדל מראדזימין, בשם רבי בונם מפרשיסחא.}}.
המקור לנוסח ההגדה כפי שמקובל בימינו נותר עלום, ולא נודע בצורה ברורה מי חיברו. יש המשערים שמקור נוסח ההגדה הוא מתקנת רבותינו ב'כרם ביבנה'{{הערה|הגדה של פסח 'דמשק אליעזר' קאלאמעא תרמ"ג, בקונטרס אגדות יעקב פ"א: "לשונה מעיד על עצמה כי היא אגדות ארץ ישראל נתחברה בזמן תנאים הראשונים, ואחשוב כי היא נתחברה בעת שנתכתנסו רבותינו לכרם ביבנה לפקח על תקנות הדת לבלתי ירופף עמודים ולא תשתכח חס וחלילה תורה מישראל".}}, ויש שכתבו שמסדר ההגדה הוא [[אליהו הנביא]] בעצמו{{הערה|הגדה של פסח 'צמח מנחם' לרבי אהרון מנחם מענדל מראדזימין, בשם רבי בונם מפרשיסחא.}}.


המקור הקדום ביותר לנוסח סיפור ההגדה כפי שנוהגים בו היום – מופיע לראשונה רק בסדר רב עמרם גאון, בסידור רבנו סעדיה גאון, ובשנים מאוחרות יותר הוא מופיע גם בספר ההלכות של הרמב"ם כהוספה להלכות חמץ ומצה{{הערה|פרק ח. בתחילת הנוסח מציין הרמב"ם שזהו הנוסח '''של זמן הגלות'''. רבי אברהם בן הרמבם מציין עוד שאביו כתב בנוסח ההגדה שלו רק את הדברים ההכרחיים והמקובלים, אך אין ללמוד מהקטעים שהושמטו ממנו שאין לומר אותם, אלא רק בצד השני, שהקטעים שכן כתב – מוכרחים לומר אותם בלילה זה (הובא במעשה רוקח בביאורו על הרמב"ם הלכות חמץ ומצה סוף פרק ח).}} ובמחזור ויטרי{{הערה|סימנים צה-צז.}}.
המקור הקדום ביותר לנוסח סיפור ההגדה כפי שנוהגים בו היום – מופיע לראשונה רק בסדר רב עמרם גאון, בסידור רבנו סעדיה גאון, ובשנים מאוחרות יותר הוא מופיע גם ב[[משנה תורה להרמב"ם|ספר ההלכות]] של ה[[רמב]] כהוספה להלכות חמץ ומצה{{הערה|פרק ח. בתחילת הנוסח מציין הרמב"ם שזהו הנוסח '''של זמן הגלות'''. רבי אברהם בן הרמב"ם מציין עוד שאביו כתב בנוסח ההגדה שלו רק את הדברים ההכרחיים והמקובלים, אך אין ללמוד מהקטעים שהושמטו ממנו שאין לומר אותם, אלא רק בצד השני, שהקטעים שכן כתב – מוכרחים לומר אותם בלילה זה (הובא במעשה רוקח בביאורו על הרמב"ם הלכות חמץ ומצה סוף פרק ח).}} ובמחזור ויטרי{{הערה|סימנים צה-צז.}}.


ההנחיות הכלליות לנוסח ההגדה וחלק מהנוסח כפי שמקובל בימינו, מצוי במשנה מסכת פסחים{{הערה|פרק י' משניות ד-ז.}}: "מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו . . מה נשתנה הלילה הזה . . ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה".
ההנחיות הכלליות לנוסח ההגדה וחלק מהנוסח כפי שמקובל בימינו, מצוי ב[[משנה]] [[מסכת פסחים]]{{הערה|פרק י' משניות ד-ז.}}: "מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו . . מה נשתנה הלילה הזה . . ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה".


"רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, פסח, מצה, ומרור . . בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו, הללויה".
"רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן, [[קרבן פסח|פסח]], [[מצה]], ו[[מרור]] . . בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר, "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים {{הערה| שמות יג, ח}}" לפיכך אנחנו חייבין להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה, ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו, הללויה".


"... רבי עקיבא אומר: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" כו', עד "ברוך אתה ה', גאל ישראל" . . כוס שלישי, מברך על מזונו. רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר".
"... [[רבי עקיבא]] אומר: "כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" כו', עד "ברוך אתה ה', גאל ישראל" . . כוס שלישי, מברך על מזונו. רביעי, גומר עליו את ההלל, ואומר עליו ברכת השיר".


בגמרא נחלקו האמוראים בפרטים שונים בנוגע לנוסח ההגדה, דוגמת המחלוקת מאיזה פסוק מתחיל בגנות ומסיים בשבח{{הערה|פסחים קטז, א.}}.
ב[[גמרא]] נחלקו ה[[אמוראים]] בפרטים שונים בנוגע לנוסח ההגדה, דוגמת המחלוקת מאיזה פסוק מתחיל בגנות ומסיים בשבח{{הערה|פסחים קטז, א.}}.


===מבנה נוסח ההגדה===
===מבנה נוסח ההגדה===